לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יִשְׁכַּב אוֹתָהּ מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. וְאַזְהָרָה זוֹ הִיא אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיְתָה זוֹ אֲחוֹתוֹ מִשְּׁנֵי הוֹרָיו, אֶלָּא רַק מִצַּד אָבִיו אוֹ רַק מִצַּד אִמּוֹ.
כְּמוֹ כֵן לִמְּדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאַזְהָרָה זוֹ מְדַבֶּרֶת בַּאֲחוֹתוֹ שֶׁנּוֹלְדָה שֶׁלֹּא מֵאֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לוֹ, אֶלָּא מֵאֲנוּסָתוֹ אוֹ מִן הַזְּנוּת, אֲבָל אִם הָיְתָה זוֹ אֲחוֹתוֹ שֶׁנּוֹלְדָה מֵאֵשֶׁת אָבִיו חָל עָלָיו אִסּוּר נוֹסָף מִשּׁוּם "עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה"ויקרא י"ח, י"א, ויתבאר אי"ה לקמן במצוה קצ"ו. , וְנִמְצָא שֶׁיִּהְיֶה חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי אַזְהָרוֹתיבמות (כ"ב ע"ב) ורמב"ם בספר המצוות (לא תעשה של"ג). .
וְהָעוֹבֵר וּבָא עַל אֲחוֹתוֹ הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִים כָּרֵת, וְאִם הָיָה בְּמֵזִיד וּבְהַתְרָאַת שְׁנֵי עֵדִים הֲרֵי הֵם חַיָּבִים מַלְקוֹת, וְאִם הָיָה בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי הֵם חַיָּבִים חַטָּאת אַחַת. וְאִם הָיְתָה זוֹ אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא גַּם בַּת אֵשֶׁת אָבִיו הֲרֵי הֵם חַיָּבִים שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, כַּנִּזְכָּריבמות (כ"ב ע"ב) ורמב"ם שם (הלכה ד'). .