לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט וְשֶׁלֹּא וּלְהַקְרִיב קָדָשִׁים מִחוּץ לְעֶזְרָה, בֵּין כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וּבֵין כְּשֶׁאֵינוֹ, שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת לִשְׁחֹט וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת מִן הַחַי אוֹ מִן הַצּוֹמֵחַ אֶלָּא בְּבֵית הַבְּחִירָה בִּלְבַדזבחים (ק"ז ע"ב) ורמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פרק י"ח). והעושה כן גם ביטל מצות עשה, כפי שיתבאר אי"ה במקומו. .
בִּכְלַל הָאִסּוּר שֶׁלֹּא לִזְרֹק דָּם וָלֹא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְלֹא לְנַסֵּךְ יַיִן מִחוּץ לְמִקְדָּשׁ, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בִּפְנִים וְלָכֵן אֵין לַעֲשׂוֹתָם בַּחוּץזבחים (ק"ט ע"ב) וברמב"ם שם (פרק י"ט הלכה ג'). וזה לאפוקי הנפה או קמיצה או קבלת הדם וכיוב"ז שאין חייבים עליהם מחוץ למקדש, כמבואר שם. . וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן הִקְרִיב עַל מִזְבֵּחַ וּלְשֵׁם ה', אֲבָל אִם הִקְרִיב עַל גַּבֵּי סֶלַע שֶׁלֹּא לְשֵׁם ה' אֵינוֹ חַיָּב עַל כָּךְכן למדו בזבחים (ק"ח) ממה שכתוב בנח (בראשית ח', כ') "ויבן נח מזבח", וממה שכתוב (ויקרא י"ז, ט') "לעשות אותו לה'". עיין שם. .
כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁשָּׁחַט אוֹ הִקְרִיב דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם שָׁחַט אוֹ הִקְרִיב דָּבָר הַפָּסוּל מִלַּעֲלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַכגון חטאת מתה וכיוצא בזה. , אוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִשָּׁחֵטכגון בהמה תוך שבעת ימי לידתה, או תורים שלא הגיע זמנם, וכן באם עדין לא השלים ימי נזירותו או ספירתו וכיוצא בזה. , וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ כָּל שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לַעֲלוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וּשְׁחָטוֹ אוֹ הִקְרִיבוֹ בַּחוּץ הֲרֵי זֶה פָּטוּרזבחים (קי"ב ע"א) ורמב"ם שם (פרק י"ח הלכה ו'). .
וְאָדָם שֶׁעָבַר וְשָׁחַט אוֹ הִקְרִיב קָדָשִׁים מִחוּץ לָעֲזָרָה בְּמֵזִיד הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, וְאִם בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זֶה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָהמשנה בראש מסכת כריתות, ובזבחים (ק"ו ע"א). . וְאִם גַּם שָׁחַט וְגַם הִקְרִיב בַּחוּץ הֲרֵי זֶה חַיָּב שְׁתַּיִם, וְכֵן עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה.