לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִנְהֹג בְּדִינֵי הַטֻּמְאָה שֶׁל הַנִּדָּה, וְעִנְיָנָהּ הוּא שֶׁכָּל אִשָּׁה בְּעֵת שֶׁתִּרְאֶה דָּם שֶׁמּוֹצָאוֹ מִן הָרֶחֶם וְתַרְגִּישׁ בִּיצִיאָתוֹ הֲרֵי הִיא נִדָּה וּטְמֵאָה מִן הַתּוֹרָה, וּמְטַמְּאָה כֵּלִים בְּמַגָּע, וְכֵן מְטַמְּאָה בְּנֵי אָדָם בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְכֵן כָּל מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב שֶׁתַּחְתֶּיהָכלים (פרק א') ורמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב (פרק א'). . וְלֹא תָּסוּר טֻמְאָה זוֹ מִמֶּנָּה עַד שֶׁתִּטְבֹּל לְטָהֳרָתָהּ כַּדִּין, וַאֲפִלּוּ יַחְלְפוּ כַּמָּה שָׁנִים עֲדַיִן נִדָּתָהּ עָלֶיהָשבת (ס"ד ע"ב) ורמב"ם שם (ריש פרק ה'). .
גַּם דַּם הַנִּדּוּת עַצְמוֹ מְטַמֵּא מִן הַתּוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וַאֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא, בֵּין שֶׁהָיָה לַח וּבֵין שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ. אָמְנָם מִדִּין תּוֹרָה לֹא טְמֵאָה וְלֹא מְטַמְּאָה הַנִּדָּה אֶלָּא בְּיִשְׂרְאֵלִית, אוּלָם גּוֹיָה נִדָּה אֵינָהּ מְטַמְּאָה, אֲבָל חֲכָמֵינוּ זָ"ל גָּזְרוּ עַל כָּל הַגּוֹיִים וְדַם נִדּוּתָם לִהְיוֹת טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים מִדִּבְרֵיהֶם בִּכְדֵי לְהַרְחִיק אֶת יִשְׂרָאֵל מִקִּרְבָתָםנדה (ל"ד ע"א) ורמב"ם שם (פרק א' הלכה י'). .
כְּמוֹ כֵן, אָמְרָה הַתּוֹרָה שֶׁהַבּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה הֲרֵי הוּא טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, וּמְטַמֵּא כֵּלִים בְּמַגָּע וְאָדָם בְּמַשָּׂא וּבְמַגָּע וּמְטַמֵּא בְּהֶסֵּט וּמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמֶרְכָּב כְּמוֹ הַנִּדָּה עַצְמָהּרמב"ם (שם פרק ג'). .
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בְּדִינֵי הַטֻּמְאָה הַלָּלוּ בִּטְּלוּ מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה, וְזֶה מִלְּבַד אִסּוּרִים נוֹסָפִים מֵהַתּוֹרָה וּמִדְּרַבָּנָן שֶׁכְּרוּכִים בַּדָּבָר, שֶׁיְּבֹאֲרוּ אי"ה בִּמְקוֹמָם.