לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִנְהֹג בְּדִינֵי הַטֻּמְאָה שֶׁל שִׁכְבַת זֶרַע, וְעִנְיָנָהּ הוּא שֶׁאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר הֲרֵי הוּא טָמֵא מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן אָדָם אוֹ כְּלִי שֶׁנָּגַע בְּשִׁכְבַת זֶרַע נִטְמָא מִן הַתּוֹרָה, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁשִּׁמְּשָׁה עִם הָאִישׁ נִטְמְאָה מִן הַתּוֹרָהכל זה מבואר בפסוקים, ובתלמוד במסכת נדה (פרק יוצא דופן). . וְכָל אֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע, וְאֶת כְּלֵי הַחֶרֶס מְטַמְּאִים אַף בְּהִכָּנְסָם בַּאֲוִירוֹרמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות (ריש פרק ה'). , עַד שֶׁיְּטַהֲרוֹ.
חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גָּזְרוּ שֶׁאַף הַמַּטִּיל מַיִם עֲכוּרִים הֲרֵי זֶה טָמֵא מִדִּבְרֵיהֶם, וְדַוְקָא שֶׁנִּתְעַכְּרוּ בְּאֶמְצָעָם אוֹ בְּסוֹפָם. וּבַמֶּה כָּל הַדְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל שֶׁל הַגּוֹי לְעוֹלָם אֵינָהּ מְטַמְּאָה, לֹא מִדְּאוֹרַיְתָא וְלֹא מִדְּרַבָּנָןמשנה במסכת מקואות (פרק ח') וברמב"ם (שם הלכה ו'). . וְגַם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּשֶׁהָיָה מֵעַל גִּיל תֵּשַׁע, אֲבָל מִתַּחַת לְגִיל תֵּשַׁע אֵינָהּ מְטַמְּאָה כְּלָלמקורו בתורת כהנים, וכן למדו חז"ל בנדה (ל"ב ע"ב) מיתור הלשון "ואיש". .
וְאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְמָא בְּאֶחָד מֵהָאֳפָנִים הַנִּזְכָּרִים וְלֹא נָהַג בְּדִינֵי הַטֻּמְאָה הַלָּלוּ, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.