לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
אֶחָד מִסּוּגֵי הַנְּגָעִים הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה הוּא נֶגַע הַנֶּתֶק. וְעִנְיָנוֹ הוּא כַּאֲשֶׁר יִנְשְׁרוּ שְׂעָרוֹת מִשַּׁעַר רֹאשׁוֹ אוֹ מִזְּקָנוֹ שֶׁל אָדָם בִּמְקוֹם מְסֻיָּם עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר אוֹתוֹ מָקוֹם פָּנוּי מִשֵּׂעָר לְגַמְרֵי זֶהוּ הַנִּקְרָא נֶתֶק. וְשִׁעוּרוֹ הוּא לֹא פָּחוֹת מִכִּגְרִיס הַמְרֻבָּעתורת כהנים ותוספתא (פרק ד'). .
וּבְאִם נוֹלָד בָּאָדָם נֶתֶק שֶׁכָּזֶה, אֲזַי יִרְאֶנּוּ הַכֹּהֵן אִם יִמְצְאוּ בַּנֶּתֶק שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת צְהֻבּוֹת דַּקּוֹת, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְאִם לֹא נִמְצְאוּ בּוֹ כָּאֵלֶּה - מַסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי בּוֹדְקוֹ: אִם צָמְחוּ בּוֹ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת צְהֻבּוֹת כַּנַּ"ל אוֹ שֶׁפָּשָׂה וְהִתְרַחֵב הַנֶּתֶק – הֲרֵי זֶה טָמֵא. וְאִם לֹא נִמְצְאוּ בּוֹ כָּאֵלֶּה מְגַלֵּחַ סְבִיבוֹת הַנֶּתֶקובתורת כהנים ביארו שמשייר שיעור שתי שערות סביב הנתק בכדי שיהא ניכר כשיפשה. וּמַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ שֵׁנִי, וּבַשְּׁבִיעִי בּוֹדְקוֹ: אִם נוֹלָד בּוֹ כַּנַּ"ל אוֹ שֶׁפָּשָׂה הַנֶּגַע – הֲרֵי זֶה טָמֵא, וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה טָהוֹר וּפוֹטְרוֹ. וְאִם בְּכָל זֹאת נוֹלָד בּוֹ לְאַחַר מִכֵּן אֶחָד מֵהַסִּימָנִים הַלָּלוּ – הֲרֵי זֶה טָמֵאמשנה בנגעים (פרק י') ורמב"ם הלכות טומאת צרעת (פרק ח'). וכל זה דווקא בשלא חזר לצמוח בנתק שער שחור, אבל אם צמחו בו שתי שערות שחורות הרי זה טהור. .
וּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה הִיא שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ אָדָם אֶת הַנֶּתֶק עַצְמוֹ וְאֶת סִימָנָיו, בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל הַכֹּהֵן לְהַכִּיר בְּסִימָנֵי הַנֶּגַע וְלֵידַע אִם לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. וְאִם עָבַר אָדָם וְגִלֵּחַ אֶת כָּל הַנֶּגַע בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בַּדּוֹר חָכָם הָרָאוּי לִרְאוֹת נְגָעִים הֲרֵי זֶה חַיָּב מַלְקוֹתתורת כהנים ורמב"ם (שם פרק י' הלכה א'), שם נתבאר שאינו חייב מלקות אלא אם כן גילח את כל הנתק כולו. .