אור ברסלב
פרדס רימונים - חלק ב לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

פרדס רימונים - חלק ב

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִרְצוּ לֶאֱכֹל מִמִּינֵי הַחֲגָבִים שֶׁיֹּאכְלוּ רַק מֵהַמִּינִים הַטְּהוֹרִים אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם אֶת שְׁלֹשֶׁת סִימָנֵי הַטָּהֳרָה שֶׁלִּמְּדָה הַתּוֹרָה, וּכְפִי שֶׁיִּתְבָּאֵר בֵּע"ה לְקַמָּן.

כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁלְּדַעַת הָרַמְבַּ"ם זָ"ל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד וְלֵידַע אֶת הַסִּימָנִים הַמַּבְדִּילִים בֵּין הַטְּהוֹרִים לַטְּמֵאִים, וְאִלּוּ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן זָ"ל אֵין יְדִיעַת הַסִּימָנִים מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא אֶמְצָעִי לְקִיּוּם מִצְוַת אֲכִילַת הַמִּינִים הַטְּהוֹרִים וְלִזְהִירוּת מֵאִסּוּר אֲכִילַת הַטְּמֵאִיםראה מקור הדברים בהרחבה לעיל בבאור הפשט של מצוה קנ"ג. .

סִימָנֵי הֶחָגָב הַטָּהוֹר נִתְפָּרְשׁוּ בַּתּוֹרָה וְהֵם: שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם הַחוֹפוֹת אֶת רוֹב אֹרֶךְ גּוּפוֹ וְאֶת רוֹב הֶקֵּף גּוּפוֹ, וּשְׁנֵי כְּרָעַיִם לְנַתֵּר בָּהֶן. וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ הִצְרִיכוּ חֲכָמֵינוּ שֶׁיְּהֵא שְׁמוֹ חָגָב אוֹ שֶׁתְּהֵא מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּךְ שְׁמוֹמשנה בחולין (נ"ט ע"א), ורמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פרק א' הלכה כ"ב), ופסק שם גם כרבי יוסי שצריך שיהיה נקרא בשם "חגב". וראה במגיד משנה (שם) שדעת הרמב"ם היא כדעת הרשב"א שאף שאין ראשו ארוך ואין לו זנב בכל זאת צריך שייקרא חגב. וכן פסק בשלחן ערוך יורה דעה (ריש סימן פ"ה). . וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין לוֹ כָּעֵת אֶת אוֹתָם הַסִּימָנִים, אֶלָּא שֶׁעָתִיד הוּא לְגַדְּלָם לְאַחַר זְמַן לִכְשֶׁיִּגְדַּל – בְּכָל זֹאת הֲרֵי הוּא טָהוֹר וּמֻתָּר בָּאֲכִילָהכן נתבאר בגמרא חולין (שם) והובא ברמב"ם ובשלחן ערוך הנ"ל. וזאת למודעי כי חגב הטהור מותר באכילה ללא שחיטה, וברכתם "שהכל נהיה בדברו". ראה ספר "ילקוט יוסף" איסור והיתר (חלק ב' עמוד רפ"ה). .

בְּנוֹסָף עַל סִימָנִים אֵלּוּ מְסוּרִים בְּיָדֵינוּ שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל שְׁמוֹנַת מִינֵי הַחֲגָבִים הַטְּהוֹרִים, וְהֵם: הֶחָגָב וְהַזַּרְבָנִית וְהַחַרְגֹּל וְהָעַרְצוּבְיָא וְהָאַרְבֶּה וְצִפֹּרֶת הַכְּרָמִים וְהַסָּלְעָם וְיוֹחָנָה יְרוּשַׁלְמִיתחולין (ס"ה ע"א). . וְאָדָם הַבָּקִיא לְזַהוֹתָם עַל פִּי שְׁמוֹתֵיהֶם הֲרֵי זֶה רַשַּׁאי לְאָכְלָם עַל סְמַךְ זֹאת אַף מִבְּלִי לִבְדֹּק אֶת סִימָנֵיהֶם, כַּנִּזְכָּר בְּדִינֵי הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִיםרמב"ם (שם הלכה כ"ב). .

וּמִי שֶׁעָבַר וְאָכַל מִמִּינֵי הַחֲגָבִים מִבְּלִי לִבְדֹּק אֶת סִימָנֵי טָהֳרָתָם הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָהספר המצוות (מצוה קנ"א) וספר החינוך (מצוה קנ"ח). . וְאִם אָכַל מִין חָגָב טָמֵא עָבַר עַל לָאו מִן הַתּוֹרָה שֶׁל "כֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ"דברים י"ד, י"ט. וְחַיָּב מַלְקוֹתבספרי שם, והובא ברמב"ם הלכות מאכלות אסורות (פרק ב' הלכה ה'), ויבואר אי"ה בבאור מצוה של"א. .

תוכן העניינים

פרדס רימונים - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה