לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ אֶל הַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדָתָם כְּשֶׁהֵם קְרוּעֵי בְּגָדִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר שֶׁקָּרְעוּ בִּגְדֵיהֶם עַל קְרוֹבָם שֶׁנִּפְטַר. וְאִם נִכְנַס הַכֹּהֵן קְרוּעַ בְּגָדִים הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, וְגַם חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִםהוריות (י"ב ע"ב) ורמב"ם הלכות ביאת המקדש (פרק א'). .
וְלֹא נֶחְשָׁב לִקְרוּעַ בְּגָדִים אֶלָּא אִם כֵּן קָרַע טֶפַח אוֹ יוֹתֵר עַל הַמֵּת, אֲבָל שֶׁלֹּא עַל הַמֵּת אוֹ פָּחוֹת מִטֶּפַח אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִקְרוּעַ בְּגָדִיםכן הובא בספרא (פרשה ב') על פי המבואר במועד קטן (כ"ב ע"ב) שאין קריעה פחותה מטפח. .
וּכְפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּאִסּוּר כְּנִיסַת הַכֹּהֵן לַמִּקְדָּשׁ פְּרוּעַ רֹאשׁ, גַּם כָּאן לֹא נֶאֱסָר הַכֹּהֵן בִּקְרִיעַת בְּגָדָיו אֶלָּא בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּזְמַן עֲבוֹדָתוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ כְּדִינוֹרמב"ם הלכות ביאת המקדש (שם), וזה מלבד כהן גדול שאסור בקריעת בגדיו תמיד. . וְאִם עָבַד בִּהְיוֹתוֹ קְרוּעַ בְּגָדִים עַל אַף שֶׁעָבַר אִסּוּר עִם כָּל זֹאת עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה וְלֹא נִתְחַלְּלָה.
וּכְבָר נִתְבָּאֲרָה לְעֵיל מַחְלֹקֶת הָרִאשׁוֹנִים גַּבֵּי פְּרוּעַ רֹאשׁ הַאִם חִיּוּבוֹ הוּא בְּעֶצֶם כְּנִיסָתוֹ כָּךְ לְמִקְדָּשׁ, אוֹ דַּוְקָא כְּשֶׁעָבַד כֵּן, וְכָךְ נֶחְלְקוּ הָרִאשׁוֹנִים גַּם גַּבֵּי קְרוּעַ בְּגָדִיםרמב"ם (שם). .