לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵילראה לעיל בבאור מצוה קכ"א ו-קכ"ד. שֶׁעַל עֲבֵרוֹת מְסֻיָּמוֹת שֶׁעָבְרוּ בְּשׁוֹגֵג אִישׁ אוֹ אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל, מִן הַיָּחִיד אוֹמִן הָרַבִּים, עֲלֵיהֶם לְהָבִיא קָרְבָּן הַנִּקְרָא "קָרְבַּן חַטָּאת". וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַקְרִיב אֶת הַחַטָּאת כְּדִינֶיהָ וּכְהִלְכוֹתֶיהָ, וְעַל יְדֵי זֶה יִתְכַּפֵּר לְבַעַל הַקָּרְבָּן עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא.
הַחַטָּאוֹת בָּאוֹת מִן הַכְּבָשִׂים, הָעִזִּים וְהַבָּקָר, וְכֵן מִן הַתּוֹרִים וּבְנֵי הַיּוֹנָה. זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּיםרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פרק א' הלכה ט'). . וּשְׁחִיטָתָן הָיְתָה נַעֲשֵׂית בִּצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַכדין כל הקרבנות המכונים "קדשי קדשים" ששחיטתם בצפון המזבח, כמו שכתוב (ויקרא א', י"א) "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה". ראה זבחים (מ"ז) ורמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פרק ה' הלכה ב', ג'). וכבר ביארנו לעיל בס"ד ששחיטת הקרבן ניתנה לזרים, ורק מקבלת הדם והולכתו נצרך שיהיה כהן. וכל זה מלבד חטאת העוף שהית הקריבה בדרך אחרת כמבואר ברמב"ם שם. . לְאַחַר מִכֵּן הָיָה הַכֹּהֵן לוֹקֵחַ מְעַט מִן הַדָּם בִּכְלִי הַנִּקְרָא "מַזְרֵק", וּמִשָּׁם הָיָה מוֹלִיכוֹ לְהַזּוֹתוֹ.
אִם הָיְתָה זוֹ הַחַטָּאת מִן הַחַטָּאוֹת הַנֶּאֱכָלוֹת, אֲזַי הָיָה הַכֹּהֵן מוֹלִיךְ אֶת דָּמָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, שָׁם הָיָה נוֹתֵן מֵהַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹעַל כָּל אַחַת מִקַּרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, כְּשֶׁמַּתְחִיל הוּא מֵהַקֶּרֶן הַדְּרוֹמִית מִזְרָחִית, וּמְסַיֵּם בַּקֶּרֶן הַמַּעֲרָבִית דְּרוֹמִית, שָׁם הָיָה גַּם שׁוֹפֵךְ אֶת יֶתֶר הַדָּם אֶל תּוֹךְ יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מַפְשִׁיט אֶת הַחַטָּאת מֵעוֹרָהּ, וּמוֹצִיא הָאֵמוּרִים וּמוֹלְחָם וּמַקְרִיבָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְיֶתֶר הַבָּשָׂר הָיָה נֶאֱכָל עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים.
וְאִם הָיְתָה זוֹ מִן הַחַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת, אֲזַי הָיָה הַכֹּהֵן מוֹלִיךְ אֶת דָּמָהּ אֶל הַהֵיכָל, שָׁם הָיָה מַזֶּה מֵהַדָּם כִּמְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, וְאֶת יֶתֶר הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ אֶל תּוֹךְ יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מוֹצִיא אֶת הָאִמוּרִים וּמוֹלְחָם, וּמַקְרִיבָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְיֶתֶר הַחַטָּאת הָיְתָה יוֹצֵאת לְהִשָּׂרֵף מִחוּץ לָעִיר בְּבֵית הַדֶּשֶׁןראה ברמב"ם פרק ז' מהלכות מעשה הקרבנות כל דינים אלו ועוד ומקורותיהם. .
וְכֹהֵן שֶׁעָבַר וְשִׁנָּה מִסֵּדֶר וּמֵאֹפֶן עֲשִׂיַּת הַחַטָּאת הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.