לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה שֶׁיַּקְרִיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל קָרְבַּן מִנְחָה בְּכָל יוֹם מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהִיא הַנִּקְרֵאת "מִנְחַת חֲבִיתֵי כֹּהֵן גָּדוֹל" אוֹ "מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ"כן כתב רמב"ם ז"ל בספר המצוות (עשין מ'). והובא גם כן בספר החינוך. .
לְצֹרֶךְ הָעִנְיָן, הָיָה מֵבִיא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מִנְחָה הַמְּכִילָה עִשָּׂרוֹןהעשרון הוא מדת נפח השווה לכאלפיים וחמש מאות סמ"ק לשיטת הגרא"ח נאה זצ"ל. שָׁלֵם שֶׁל קֶמַח וּמְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי, לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מְחַלְּקָהּ לִשְׁנֵי כֵּלִים קְטַנִּים יוֹתֵר שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ הַמְכִילִים חֲצִי עִשָּׂרוֹן כָּל אֶחָד. בְּנוֹסָף עַל כָּךְ הָיָה לוֹקֵחַ שְׁלֹשָׁה לֻגִּיןהלוג הוא גם כן מדת נפח השווה לכשלוש מאות וחמשים סמ"ק לשיטת הגרא"ח נאה זצ"ל. שֶׁל שֶׁמֶן הַמַּסְפִּיקוֹת לִשְׁנֵים עָשָׂר רְבִיעִיּוֹת, וְעוֹשֶׂה מֵהֶן שְׁנֵים עָשָׂר עִסּוֹת, וְלָשׁ כָּל אַחַת מֵהֶן בִּרְבִיעִית שֶּׁמֶן, וְאוֹפָן מְעַט וּמְבַשְּׁלָן מְעַט בְּמַחֲבַתכן למדו במנחות (נ' ע"ב) ממה שכתוב בה "תפיני" ופירושו בין נא למבושל. ונפסק ברמב"ם שם. .
לְאַחַר מִכֵּן הָיָה לוֹקֵחַ אֶת שְׁנֵים עָשָׂר הַחַלּוֹת וְחוֹלְקָן כָּל אַחַת לִשְׁנֵי חֲצָאִים, וְכָל חֲצִי הָיָה פּוֹתֵת לִשְׁנַיִם, וּמַחֲצִית מֵהֶן הָיָה מַקְרִיב עִם חֲצִי קֹמֶץ שֶׁל לְבוֹנָה בַּבֹּקֶר, וּמַחֲצִית מֵהֶן הָיָה מַקְרִיב עִם חֲצִי קֹמֶץ שֶׁל לְבוֹנָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהַכֹּל הָיָה מַקְרִיב כָּלִיל לַה'במנחות שם ובדף פ"ז ע"ב. והובא כל זה להלכה ברמב"ם הלכות מעשה הקרבנות (פרק י"ג). .
וְאִם עָבַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וּבִטֵּל הַקְרָבַת מִנְחָה זוֹהֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה.