לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
כְּבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת הִנָּהּ חֵלֶק נִכְבָּד מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה מִלְּבַד הַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים מִן הַחַי, צִוָּנוּ הַבּוֹרֵא עַל קָרְבָּן הַבָּא מִן הַצּוֹמֵחַ, וְהוּא קָרְבַּן הַמְּנָחוֹת.
שְׁנֵים עָשָׂר סוּגֵי מְנָחוֹת הֵן: עֹמֶר הַתְּנוּפָההמובא בחג הפסח, כמבואר בתורה בחומש ויקרא (כ"ג, ט' – י"ד). ובמצוה ש"ב יבוארו אי"ה דיניו וענייניו. , וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶםהבא בעצרת, כמבואר בתורה בחומש ויקרא (כ"ג, ט"ז – י"ז). ובמצוה ש"ז יבוארו אי"ה דיניו וענייניו. , וְלֶחֶם הַפָּנִיםהבא מידי שבת בשבתו, כמבואר בתורה בחומש ויקרא (כ"ד, ה' – ט'). ובמצוה צ"ז נתבארו בס"ד דיניו וענייניו. - אֵלּוּ הַמּוּבָאוֹת עַל יְדֵי הָרַבִּים, וּמִנְחַת חוֹטֵאבחוטא המחוייב קרבן חטאת ואין באפשרותו להביא קרבנו מן החי, שמביאו מן המנחות, כמבואר בתורה בחומש ויקרא (ה', י"א – י"ג). וְסוֹטָההיא מנחת הקנאות המובאת על ידי בעל האשה הסוטה כמבואר בתורה בחומש במדבר (פרק ה'). וְחִנּוּךְהיא מנחה שמביא ומקריב כל כהן ביום כניסתו לעבודת המקדש, כמבואר בתורה בחומש ויקרא (ו', י"ג). וַחֲבִיתִיןהיא מנחה המובאת בכל יום על ידי הכהן הגדול. ובמצוה קל"ו יבוארו אי"ה דיניה וענייניה. וְסֹלֶת וּמַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת וּמַאֲפֶה וּרְקִיקִיןחמשה מיני מנחות הללו הן רשות לאדם להביאן בנדר או בנדבה, כל אחת כדיניה. - אֵלּוּ הַמּוּבָאוֹת עַל יְדֵי הַיָּחִיד. מֵהֶן חוֹבָה וּמֵהֶן רְשׁוּת, וְאֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא מִסֹּלֶת חִטִּין בִּלְבַד, חוּץ מִמִּנְחַת עֹמֶר הַתְּנוּפָה וּמִנְחַת הַסּוֹטָה הַבָּאוֹת מִן הַשְּׂעוֹרִים.
וּמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל מִנְחָה כְּמִצְוָתָהּ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: מֵהֶן שֶׁנִּבְלָלוֹת בְּשֶׁמֶן וּבִלְבוֹנָה וּמֵהֶן שֶׁלֹּא, מֵהֶן שֶׁנֶּאֱפוֹת בְּתַנּוּר מִמַּתֶּכֶת שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ וּמֵהֶן הַבָּאוֹת בְּלֹא אֲפִיָּה, מֵהֶן שֶׁנִּקְמָצוֹת עַל פַּס יַד הַכֹּהֵן וְנִקְטָרוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ וְיִתְרָן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וּמֵהֶן שֶׁנִּשְׂרָפוֹת כָּלִילוכפי שיבואר אי"ה לקמן במצוה קל"ד ובמצוה קל"ז. עיין שם. . וְכֹהֵן שֶׁשִּׁנָּה מִדִּינֵי עֲשִׂיָּתָהּ וְהַקְטָרָתָהּ הֲרֵי זֶה בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְיֶתֶר פְּרָטֵי הַדִּינִים שֶׁל כָּל מִנְחָה וּמִנְחָה הֲלֹא הֵם מְבֹאָרִים בְּאֹרֶךְ בָּרַמְבָּ"ם זָ"ל בְּהִלְכוֹתָיוראה הלכות מעשה הקרבנות פרקים י"ב, י"ג. ולגודל ריבוי החילוקים והפרטים בדבר לא הבאנום כאן. .