דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ
לְאוֹר מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל שֶׁיּוֹלֶדֶת שֶׁרָאֲתָה דַּם טָהוֹר, דְּהַיְנוּ בֵּין שְׁמוֹנָה לִשְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לְזָכָר וּבֵין חֲמִשָּׁה עָשָׂה לְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה לַנְּקֵבָה, הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה מִדִּין תּוֹרָה, וְרַק מִתַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא טְמֵאָה וְחַיֶּבֶת בִּטְבִילָה, נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים בְּדִין אִשָּׁה הַטּוֹבֶלֶת עַל רְאִיַּת דָּם בְּתוֹךְ יָמִים אֵלּוּ (לְאַחַר שֶׁכְּבָר טָבְלָה פַּעַם אַחַת מִלֵּדָתָהּ) הַאִם תְּבָרֵךְ עַל טְבִילָה זוֹ אוֹ שֶׁתִּטְבֹּל בְּלֹא בְּרָכָה?
לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן וְהָרַאֲבַ"ד זָ"ל מְקוֹר תַּקָּנָה זוֹ הוּא עוֹד מִזְּמַן הַגְּמָרָא, מִתַּקָּנַת רַבִּי זֵירָא. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל טְבִילָה זוֹ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרְכִים עַל כָּל טְבִילָה אַחֶרֶת. וְכֵן דַּעַת עָרוּךְ הַשֻּׁלְחָןבסימן ר' סעיף קטן א'. וְהַגרב"צ אַבָּא שָׁאוּל זַצַ"לכן הביא משמו הג"ר משה פנירי שליט"א בספרו "אבני שהם" (חלק א' עמוד תנ"ח). ועיין שם שהביא את דברי החתם סופר הסובר שאף לדעת הרמב"ם יש לברך על טבילה זו. ע"ש. וּבַעַל שׁוּ"ת "שֵׁבֶט הַלֵּוִי" זַצַ"לבחלק ג' סימן קכ"ב. .
אוּלָם לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם זָ"ל מְקוֹר תַּקָּנָה זוֹ הוּא מִימֵי הַגְּאוֹנִים, וּמִמֵּילָא אֵינָהּ תַּקָּנָה גְּמוּרָה מִימוֹת הַתַּלְמוּד, וּלְפִי זֶה לֹא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְבָרֵךְ עַל טְבִילָה זוֹ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ". וְכֵן דַּעַת בַּעַל הַנּוֹדָע בִּיהוּדָהבספרו דגול מרבבה (סימן קצ"ד). ועוד עיין בנודע ביהודה תניינא (יורה דעה סימן קכ"ו). וְהַלֶּחֶם וְשִׂמְלָהבסעיף קטן ד'. וּמָרָן הַגְּרָ"ע יוֹסֵף זַצַ"לבטהרת הבית (סימן י"א סעיף ג'). .