בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן הַיֵּצֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ"חלק ג' (עמוד 277). שֶׁהֵבִיא בְּשֵׁם מוהרצ"ה מִלּוּבְּלִין זִיעָ"א שֶׁכָּתַב שֶׁבֶּעָבָר הָיָה יֵצֶר הָרַע שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל, עַד שֶׁהָעוֹבֵד לָהּ הָיָה מְקַבֵּל מֵאִתָּהּ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וְעִלָּאִיִּים, וְהָיוּ מִתְמַלְּאוֹת כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹוכפי שאמר מנשה לרב אשי בחלומו שאם היה בדורו היה מרים את שיפולי גלימתו ורץ אחר העבודה זרה לעובדה. ראה סנהדרין (ק"ב ע"ב). . וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים הָיְתָה הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל וְהָיוּ נַעֲשִׂים לָהֶם נִסִּים גְּלוּיִים כַּיָּדוּעַ, לָכֵן הָיָה צֹרֶךְ לְאַזֵּן אֶת מִשְׁקַל הַנִּסָּיוֹן וּלְהַשְׁווֹת בֵּין כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַטֻּמְאָה, כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר בָּאָדָם הַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית לִבְחֹר בֵּין טוֹב לְרָע.
אַךְ מִתְּחִלַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁגָּבַר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה זָרָה וְרַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹבְדִים לָהּ, בִּקְּשׁוּ חֲכָמֵינוּ לְבַטֵּל אֶת הַיֵּצֶר שֶׁל הָעֲבוֹדָה זָרָה וְאָכֵן הִצְלִיחוּ, אַךְ מִנִּי אָז פָּסְקָה גַּם רוּחַ הַנְּבוּאָה מִיִּשְׂרָאֵל וְנִתְמַעֲטוּ הַנִּסִּים הַגְּלוּיִים וְהֵחֵלָּה תְּקוּפַת הַהַסְתָּרָה בְּיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְנֶחְלַשׁ כֹּחָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה לָכֵן גַּם כֹּחַ הַקְּדוֹשָׁה נִתְמַעֵט וְנַעֲשָׂה מֻסְתָּר בָּעוֹלָם.
מצוה ר"ט: שלא לשכב עם הזכר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא"ויקרא י"ח, כ"ב. .