בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר חִיּוּב שְׂרֵפַת הַנּוֹתָר מִן הַקֳּדָשִׁים לְאַחַר זְמַן אֲכִילָתוֹ עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "עִיר מִקְלָט"להגה"ק רבי דוד לידא זצ"ל בבאורו למצוה צ"א. שֶׁכָּתַב שֶׁלְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמְיֻחָד הַמְמֻנֶּה וּפוֹעֵל בּוֹ, וּלְפִיכָךְ אֵין לְהוֹתִיר אֶת חֶלְקֵי הַקָּרְבָּן וּשְׁיָרָיו מִיּוֹם אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, מַה שֶּׁנִּרְאֶה כְּמִי שֶׁמְּזַמְּנוֹ לְאוֹתוֹ מַלְאָךְ לְהִתְעַסֵּק עַל הַשְּׁיָרִים וְעַל הַנּוֹתָר שֶׁל הַיּוֹם שֶׁעָבַר.
וּמִזֶּה הַטַּעַם גַּם כֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין יוֹם טוֹב אֶחָד מֵכִין לְיוֹם טוֹב חֲבֵרוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁלְּכָל יוֹם טוֹב יֵשׁ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עָלָיו, לְפִיכָךְ אֵין לְעַרְבֵּב וְלִתֵּן מִזֶּה לָזֶה. וְלָכֵן אִם עָבַר וְהוֹתִיר מֵהַקָּרְבָּן מֵעֵבֶר לִזְמַנּוֹ יוֹתֵר לֹא תּוֹעִיל אֲכִילָתוֹ לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁהָיָה לָהּ לְתַקֵּן בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן, אֶלָּא עָלָיו לְשָׂרְפוֹ בָּאֵשׁ.
מצוה קמ"ד: שלא לאכל פגול
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל... פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא"ויקרא ז', י"ח. .