בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אִסּוּר הוֹתָרַת בְּשַׂר הַזֶּבַח עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "אִמְרַת הַצְּרוּפָה"פרשת צו, בבאור מצוה זו. שֶׁכָּתַב עַל הַפָּסוּק "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" שֶׁתֵּבַת נֵ"ר הִיא רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ, לִרְמֹז שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה וּמְקַיֵּם הֲרֵי הוּא מְחַבֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ וּמְבַטֵּל אֶת הַמָּוֶת שֶׁיָּרַד לָעוֹלָם בְּחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן.
וְלָכֵן בְּעֵת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן יֵשׁ אֶת הַחִיּוּב לְחַבֵּר וּלְהַסְמִיךְ אֶת זְרִיקַת הַדָּם – שֶׁהִיא בְּחִינַת חֵלֶק הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּקָּרְבָּן, לַאֲכִילַת הַבָּשָׂר – שֶׁהִיא בְּחִינַת חֵלֶק הָרוּחַ שֶׁבַּקָּרְבָּן, וְלֹא לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם לִזְמַן רַב, שֶׁאִם כֵּן הֲרֵי זֶה מַפְרִיד בֵּין הַנֶּפֶשׁ לָרוּחַ וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם אוֹתִיּוֹת ו"ת שֶׁל מָוֶת, מַה שֶּׁיּוֹצֵא נוֹ"תָר, וּבְכָךְ לֹא תִּקֵּן אֶת חִבּוּר הַנֶּפֶשׁ לָרוּחַ בִּבְחִינַת "כִּי נֵר מִצְוָה" כַּנִּזְכָּר.
מצוה קמ"ג: שרפת הנותר מן הקדשים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְהַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזֶּבַח... בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף"ויקרא ז', י"ז. .