בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר תּוֹעֶלֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת לְכַפֵּר עַל הָאָדָם עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה בְּסֵפֶר "יַלְקוּט יִצְחָק"לרבי יצחק זאלר זצ"ל, שם הביא בבאור מצוה קל"ט דברים אלו בשם בעל ה"נחלת בנימין". שֶׁכָּתַב שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לַעֲבֹר עֲבֵרָה מִיָּד בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע מִסְתַּלְּקוֹת מִמֶּנּוּ הָרוּחַ וְהַנְּשָׁמָה שֶׁאֵינָן חֲפֵצוֹת לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמַּעֲשֶׂה, וְנִשְׁאֶרֶת בּוֹ רַק הָרוּחַ הַבַּהֲמִית הַמְחַיָּה אֶת הַגּוּף, וְהִיא זוֹ שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת בַּעֲשִׂיַּת הָעֲבֵרָהכן הובא בזהר הקדוש (ויקרא ט"ז ע"א), עיין שם. . וּבְתוֹרַת הַגִּלְגּוּל מְבֹאָר שֶׁלִּבְהֵמָה וּלְחַיָּה וּלְעַכּוּ"ם אֵין נְשָׁמָה כְּלָל, אֶלָּא נֶפֶשׁ בִּלְבַד. וְזֶה בִּהְיוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הִנָּהּ חֵלֶק טָהוֹר וְקָדוֹשׁ מִמַּעַל, וְאֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לִסְבֹּל אֶת הַגּוּף הַנָּגוּף שֶׁל הָעַכּוּ"ם וְהַבְּהֵמָה.
וְלָכֵן, אָדָם הָעוֹבֵר עֲבֵרָה דַּי לוֹ לְכַפָּרָה וּלְתִקּוּן נַפְשׁוֹ בְּהַקְרָבַת הַבְּהֵמָה, בִּהְיוֹת שֶׁאַף הוּא בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה הָיָה רַק עִם הַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד כְּדֻגְמַת הַבְּהֵמָה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא"ויקרא ד', ב'. , וְ"הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת"יחזקאל י"ח, ד'. – נֶפֶשׁ דַּוְקָא, וְלֹא רוּחַ וּנְשָׁמָה. וְזֶהוּ גַּם כֵּן עֹמֶק דִּבְרֵי חֲזַ"ל שֶׁשָּׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה חוֹטֵא מַה יַּעֲשֶׂה וְיִתְכַּפֵּר לוֹ? אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה וְאָמְרָה יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר לוֹכן הובא בירושלמי מכות (פרק ב' הלכה ו'). , שֶׁזֶּה שָׁקוּל כְּמוֹ זֶה כְּפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל. וְאָז מִתְקַיֵּם בַּחוֹטֵא הַפָּסוּק "וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ"ישעיה מ"ג, ד'. וראה בכלי יקר בפירושו על התורה (דברים ל"ב, ב') שפירש על זו הדרך את הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'". עיין שם ותהנה. .
מצוה קל"ט: שלא לאכל מבשר חטאת פנים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"ויקרא ו', כ"ג. .