בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל הַקְּרֵבָה בְּכָל יוֹם עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְהָרה"ק מִקָּאמָארְנָא זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "אוֹצַר הַחַיִּים"פרשת צו, בבאור מצוה זו. שֶׁכָּתַב לְבָאֵר שֶׁי"ב שָׁעוֹת הַיּוֹם הֵן כְּנֶגֶד י"ב מַזָּלוֹת שֶׁבִּיסוֹד הַמּוֹשְׁלִים בַּיּוֹם, וְי"ב שָׁעוֹת הַלַּיְלָה הֵן י"ב מַזָּלוֹת שֶׁבְּמַלְכוּת הַמּוֹשְׁלִים בַּלַּיְלָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אַחֲרַאי וּמְמֻנֶּה לְהוֹרִיד וּלְהַשְׁפִּיעַ בְּכָל יוֹם אֶת הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכָה הַשַּׁיָּכִים לְאוֹתוֹ הַיּוֹם.
וְזֶהוּ סוֹד מַה שֶּׁמַּקְרִיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֶת י"ב לַחְמֵי הַחֲבִיתִין בְּכָל יוֹם וְיוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי כֵּן יֻשְׁפַּע הַשֶּׁפַע הָרָאוּי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ הַיּוֹםשזוהי בחינת הזיווג הנעשה בכל יום על ידי הכהן הגדול. ולכן הצריך הכתוב לעשותן בחביתין דווקא, שזה בבחינת "עשאה כלי". ועוד עיין שם מה שקישר זאת למנחת החינוך שנצטווה הכהן להקריב בתחילת עבודתו, ואין לנו להאריך עוד בדבר. .
מצוה קל"ז: שלא לאכל מנחת כהנים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל"ויקרא ו', ט"ז. .