בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר אַזְהָרַת "לֹא יַבְדִּיל" עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רָאָה לְהָרה"ק בַּעַל הַדֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם זִיעָ"אפרשת ויקרא. שֶׁכָּתַב שֶׁפְּעָמִים שֶׁהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵרוֹב שְׁקִיעוּתוֹ וִיגִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה עָלוּל לְהַפְסִיק מִמַּחְשַׁבְתּוֹ וּמִדְּבֵקוּתוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְכן כתב המהר"ל מפראג זצ"ל בהקדמה לספרו "תפארת ישראל" שפעמים שאהבת התורה עלולה להוות דוקא סתירה והפרעה לאהבת ה'. כי התורה חביבה מאוד על לומדיה, ובשביל אהבתם לתורה פעמים שמסתלקת אהבת המקום באותה שעה שעוסקים בה. וראה עוד מענין זה בספר "מכתב מאליהו" (חלק ה' עמוד 369) ואכמ"ל. . וְעַל כָּךְ בָּאָה אַזְהָרַת "לֹא יַבְדִּיל" לְהוֹרוֹת לָאָדָם הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלֹּא יַפְרִיד אֶת הַגּוּף מֵהָרֹאשׁ דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַפְרִיד עַצְמוֹ מֵהַדְּבֵקוּת בְּבוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שְׁקִיעוּתוֹ בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם כֵּן זוֹ תּוֹרָה דְּלֹא סִלְקָת וּפַרְחָת לְעֵילָא, וְלֹא תְּהֵא לְרָצוֹן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא יַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּאוֹתָהּ הָעֵת בִּדְבֵקוּת בְּבוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
וּבְשֵׁם זְקֵנוֹ רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹש זִיעָ"א הֵבִיא שֶׁפֵּרֵשׁ עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זָ"ל "אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים לְשׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָד"חגיגה ט' ע"ב. שֶׁרָצוּ לוֹמַר בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִשְׁנוֹת אֶת פִּרְקוֹ מֵאָה פַּעַם, אֲבָל יַחַד עִם הַקָּבָּ"ה שֶׁנִּקְרָא אֶחָד, וְלֹא שֶׁתֵּחָלֵשׁ דְּבֵקוּתוֹ בְּבוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ שְׁקִיעוּתוֹ בְּלִמּוּדוֹוראה עוד מזה בצוואת הריב"ש מה שכתב בזה ואכמ"ל. . וְדפח"ח.
מצוה קכ"ה: שלא ליתן שמן זית במנחת החוטא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"ויקרא ה', י"א. .