פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן שיא
וששאלתם יבמה ג' חדשים הראשונים ניזונת משל בעלה מכאן ואילך אינה ניזונת לא משל בעלה ולא משל יבם ואינה אוכלת משל בעל. ומי נחלקו בדבר הזה חכמים רב אחא ורבינא חד אמר אוכלת וחד אמר אינה אוכלת והלכתא אינה אוכלת שקנס הוא זה מן השמים הוא. וששאלתם תניא הרי שהיתה פתו אפוייה וטבחו טבוח ויינו מזוג ומת אביו של חתן או אמה של כלה מכניסין את המת בחדר והחתן והכלה לחופה ובועל בעילת מצוה ופורש ואחר כך נוהג ז' ימי אבילות וכל אותן הימים הוא שוכב בין האנשים ואשתו ישינה בין הנשים. ודוקא אמה של כלה או אביו של חתן (אבל) דליכא דטרח להו אבל איפכא לא ואין מונעין תכשיטין מן הכלה כל שלשים יום וכן הלכתא: