פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן שג
יבמה שאינה רוצ' להתיבם. וששאלתם יבמ' שאינה רוצ' להתיבם נעש' בה דין מורדת או לא. כך ראינו כי דבר זה חלקו חכמים וגאונים הרב' וכל אחד ואחד הביא ראי' לדבריו כי המורדת שאומ' אי אפשי בבעלי נוטלת מה שהביא' עמה מבית אביה ומפסדת את הכתוב' ואת כל מה שכתב לה בעל' וכל מה שנתן משלו. ואם נטל' מזה כלום מוציאין ממנה כי לא נתן לה אדעתא דמיזל גבי גברא אחרינא אלא אדעתא למיקם קמי'. ואמר גאון אחד שכך דין היבמ' שאינה [רוצה] להתייבם. ויש שאומרים אין דין כמורדת. ויש שאומר נעש' כמנהג המקום דמינהגא מילתא היא. ואני אכריע את דברי הראשון שהוא רבינו האי זצ"ל שפסק כדין מורדת והכי סבירא לן ומעשים בכל יום בכך: