פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רצט
שאלתי קטן בן י' או בן י"א שקידש לו אביו אשה בעדים אם ימאנו צריך גט או לאו ושיגר מן וורמשא בבתי ידו חזיתי גבר הגון מהיר במלאכת שמים חבוש כלי מלחמת התורה לא מש מאהל להגות יומם וליל לדלות בארות עמוקי' לפענח רזי תורה להשקות חדרים להפיץ מעינותיו חוצה ולהדהן להתפטם למקרבים בצלו שומע מפקד כיצת שפתיו ברור מללו בשל אשר שולח דגים למצוא גדולים וקטנים למלאות אוצרות הכלים ומשוח וכמוס ותקוע וחתום במילוי חטייה ומיצר בירורי מדותיו שפוכות גדושות ומבורצות לאין הוה גם הוא חביב והאהוב והקיר יחידי חמודי נכדי ר' נתן בר' מכיר ז"ל יהי רצון בעל מלאכתו לכלות ימיו ושנותיו בנעימים ולהצליח חפץ יוצרו ולמלאות כל רעיונותיו ברעיון לבי ונפש העלוב יצחק האוהבו אהבה קשורה בכל לב הנה באתי להשיבו על משאלותיו כי הוא גאון התיר לפי דלות דעתי כריח הניחוח לחוות דעי נגד אלוני בשן ברושי ארז הלבנון אעפ"כ בעונותינו צריכה גט. כי מצינו בכל התורה כולה שזכין לאדם שלא בפניו וזה גלוי הזכות לו לאדם שמקדש לו אשה הוגנת. ותנן האומר תן גט לאשתי ושטר שיחרור זה לעבדי רצה על שניהם יחזור דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשיחרורי עבדים מפני שזכות הוא לעבד שיצא מתחת רבו לחירות והלכתא כדברי חכמי'. ובכל צד ובכל ענין אין לומר שאין לו זכות שאם לא תיושר בעיניו הרשות בידו לגרשה ולישא אחרת אם ישרה בעיניו יקיימינה ועוד בכל מקום החמירו חכמי' בספק א"א שבכל מקום ששנינו חולצת ולא מתייבמת היינו משום ספק אשת איש. ולחומרא אע"ג דפסלינן לה מכהן: