פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רצה
מברכין ברכת חתנים בבית חתנים כל שבעה אמר רב יהודה והוא שבאו פנים חדשות. הכי פירש מורה צדק ר' אליקים הא דאמר מברכין ברכת חתנים בברכת המזון כל ז' והוא שבאו בתוך אותן ז' פנים חדשות שלא היו בסעודה ביום א' ובאו ביום ב' צריכין לברך ז' ברכות משום דאינהו מברכין ליה ביום ב' כי היכי דברכוהו ביום א' אותם שישבו בסעודה. וכן כל ז' אם באו שלא היו לא ביום א' ולא ביום ב' ובתוך שבעה כי איכא פנים חדשות בכל יום בעי לברוכי ליה ברכת חתנים ז' ברכות. אבל לאחר ז' ימי המשתה שירבו בשמחה וישבו בסעודה עם חתן וכלה אפי' אם באו פנים חדשות שלא היו כל ז' ימי המשתה לא צריך שכבר יצאו ימי המשתה דאין חובה לחתן היות דר בחופה כי אם שבעה ימי המשתה ולא יותר ואינו צריך לברך שבעה ברכות אלא יום ראשון בלבד. ובעי קמי מר כגון אנן דנהיגין תרי יומי משתה גדול יום אחד בבית הכלה ויום שני בבית החתן מאי ניעביד באיזה יום מברכין שבעה ברכות אם צריך לברך בבית שניהם היכא דליכא פנים חדשות בבית החתן יום ב' אי לא. והשיב בבית שעושים סעודה ביום א' לשם מברכין היינו בבית הכלה כיון שבירך ביום א' בבית כלה וליכא פנים חדשות בבית החתן לא מברכין ז' ברכות בבית החתן לפי שאין מצוה אלא ביום א' היכא דליכא פנים חדשות אע"ג דאמרו רבנן מברכין ברכת חתנים בבית חתנות. על כן מנהג בנהר ריינוס להוליך הכלה ביום ארבעה לבית אחר שדר חתן בו. ועוד נוהגין במקומנו להתחיל סעודה בלילה הנכנסת לד' ועדיין לא עשו אלא סעודת אירוסין ולא עשו ברכת נשואין. אם צריכין לברך ז' ברכות בבית חתן באותו לילה אם לאו. ואמר מאחר דעדיין לא עשו ברכת נשואין עד שלא נכנסה הכלה שהשמחה לתוכה הלכך לא מברכינן אלא שהשמחה במעונו ואשר ברא. במעונו צריך לברוכי מכד רמו שערי באסינט' מיחייבי לברוכי הילולא אי עבדי שמחה מחמת הילולא אי איכא פנים חדשות מברכי שהשמחה במעונו ואשר ברא מכאן ואילך אי מחמת הילול אפי' עד שנים עשר חדש בעי לברוכי שהשמחה במעונו וכמדומה לי האי דהוו נהיגי מקודם לברך ז' ברכות בלילה הנכנסת לד' משום האי טעמא דהוו סבירי דליליא שייכא בתר יומא וכשם שמברכין ביום כך מברכין בלילה: