אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רפט

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רפט

הלכות אבלים של גאונים

במגנצא היו חולקים בדבר שרבינו שמואל הכהן היה מכניף בי עשרה כל ז' אפי' יש לו קרוב בארץ רחוקה הואיל והנשמה אוננת כל שבעה במקו' שנפטר המת. ונראין דבריו ומסתברין לפי שטעם המעשה אינו אלא בשביל קורת רוח ונשמה שחוזרת ומתאבלת עליו כל ז'. וכן גאון השיב בתשובותיו א"ר חסדא נפשו של אדם מתאבלת עליו שנאמר אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. אינה מתאבלת אלא במקום שנפטרה ממנו לא שנא יש לו מנחמין באין ויושבין במקום שנפטר שנפשו (מתביישת) [מתנחמת] כשבאין ב"א ויושבין במקום שנפטר. שכך אמרו חכמים ההוא מת שאין לו מנחמין דשכיב בשביבותיה דרב יהודה כל יומא הוה מכניס בי עשרה וכו' אלמא שאין לו מנחמין כיון שבא ויושב במקום שנפטרה נשמתי שם היא מתנחמה. אבל אין נוהגין במקו' שיש לו קרוב אפי' במקום רחוק שיהא חייב לישב עליו באבילות אז מכניף בי עשרה. כך נוהגים ואומר ומודים הכל במגנצא מי שאירע לו לבר מינן לפני י"ט אבל אפילו יום א' לא ישב אלא יום אחד בטלו ממנו גזירת שבעה ושלשים וכן עשו מעשים:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה