פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רפז
תניא ביקור חולים אין לו שיעור מאי אין לו שיעור סבר רב יוסף למימר אין שיעור למתן שכרו אמר ליה אביי וכל מצות יש שיעור למתן שכרן והא תנן הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות אלא אמר אביי אפי' גדול אצל קטן רבא אמר אפי' מאה פעמים ביום. אמר ר' אחא בר חנינא כל המבקר את החולה נוטל אחד מן ששים בצערו אמר ליה אביי לרבא א"כ ליטלו שיתין ולוקמי' אמר ליה כעישורייתא דבי ר' ובבני גילו דתניא ר' אומר בת הניזונת מן האחים נוטלת עישור נכסים אמר לו לר' לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אחד אין לו לבן במקום בנות כלום אמר להם ראשונה נוטלת עישור נכסים ושנייה מן המשתייר ושלישית מן המשתייר רביעית מן המשתייר חמישית מן המשתייר ששית מן המשתייר והשביעית מן המשתייר והשמינית מן המשתייר והתשיעית מן המשתייר והעשירית מן המשתייר וחוזרות וחולקות בשוה רב [חלבו[ חלש נפק רב כהנא אכריז רב חלבו באיש רב חלבו באיש ליכא דאתי אמר להו לא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר' עקיבא לבקרו ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו היה אומר לו החייתני יצא ר' עקיבא ודרש כל מי שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאינו מבקרו גורם עליו שימות מאי גרמא אלא אימא כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה וכל מי שאין מבקר את החולה אין מבקש עליו רחמים לא שימות ולא שיחיה רבא כי חליש יומא קמא הוה אמר ליה לשמעיה, טרוקו גלי ליכא דלידע דלא ליתרע מזלא למחר אמר ליה פוק אכריז בשוקא דרחים עלי ליבעי עלי רחמים דסני ליחדי לי דכת' בנפול אויבך אל תשמח. אמר רב יהודה אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם שנאמר אשרי משכיל אל דל ואין דל אלא חולה שנאמר מדלה יבצעני אי נמי מהאי קרא מדוע אתה ככה דל בן המלך ואין רעה אלא גהינם שנאמר וגם רשע ליום רעה ואם פקדו מה שכרו כדאמרינן ניצול מדינא של גהינם מה שכרו בעולם הזה ה' ישמרהו ויחייהו ישמרהו מיצר הרע ויחייהו מן הייסורין ואוב' בארץ שיהו הכל מתכבדין בו ואל יתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו ריעים כנעמן שרפאו צרעתו ואל יזדמנו לו ריעים כרחבעם שחלקו מלכותו אמר רב שישא בריה דרב (דרב) אידי לא ליסעוד איניש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא כי היכי דלא ליסח דעתיה מן רחמי תלת קמייתא רויחא דעתיה תלת בתרייתא תקיף חולשיה. אמר רבי כל המבקש רחמים על חבירו לא יזכיר את שמו שנאמר אל נא רפא נא לה. א"ר אסי מניין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי ואמר ר"א א"ר שכינה שרוייה במטתו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי מטה ולא על גבי ספסל אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע טפח שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה. א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא אין החולה עומד מחולייו אלא אם כן מוחלין לו על כל עוונותיו שנאמר הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר ישוב [לימי] עלומיו [וכו'] אמר רב יוסף לומר שמשכח תלמודו רב יוסף חלש איקר תלמודיה אהדריה אביי קמיה ובכל דוכתא היינו דאמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא. ר' הוה גמר תליתר הלכתא אגמריה לר' חייא שבע מיניהו חלש ר' אהדר ר' חייא קמיה הנך דאגמריה הוה ההוא כובש דהוה שמע ליה לר' כד הוה גריס להו אזל ר' חייא גמרתינהו קמיה ואתא אהדרינהו קמי ר' וכד הוה חזי ליה ר' לההוא כובס א"ל את עשית אותי ואת חייא [כו'] וחייא עשה אותי אמר ר' אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא גדול הנס שנעשה לחולה יותר מן הנס שנעשה לחנניה מישאל ועזריה דאלו התם אש של הדיוט והכל יכולין לכבותה של חולה אש של שמים מי יכול לכבותה א"ר אלכסנדרי א"ר חייא בר אבא כיון שהגיע קיצו של אדם הכל מושלים בו שנאמר והיה כל מוצאי יהרגני רב אמר מהאי קרא למשפטיך עמדו היום וגו' רבא ב"ר שילא אמר אמרי ליה שכיב האי גברא מגובהא יומא חד הוה רכיב גירדונא זוטרא פי' עייר בן אתונות ואזיל (מצוא חידותא) [מטא תיתורא] איסתויט שדיה קא שכיב קרי אנפשיה למשפטיך עמדו שמואל חזייה לההוא אקרוקתא דיתיב עקרבא עבר נהרא טרקא גברא ומית קרי עליה למשפטיך עמדו אמר שמואל אין מבקרין אלא למי שחלצתו חמה לאפוקי מאי לאפוקי הא דתניא ר"י בר פרטא אומר משום רבי אלעזר אין מבקרין לא חולי מעים ולא חולי העין ולא מיחוש ראש מאי טעמא משום דרב יהודה דאמר ר' יהודה דבורא קשי לעיין ומחושי ראש מאי טעמא משום דרב יהודה דאמר רב יהודה דיבורא קשי לעיינא ומעלי לאישתא. אמר רבא האי אישתא אי לא דפרוונקא דמלאך המות הוא מעליא כחיזרא לדיקלא חד לתלתין יומי כתיריקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא הוא ולא תירייקיה אמר רב יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה לרפאותו מאי ערסן אמר ר' יוחנן חילשא דשערי בנתיקא אמר אביי וכעין בישולא דבישרא דתורא. א"ר יוחנן [בורדם] אין מבקרין אותו ואין מזכירין שמו מאי טעמא אמר רבי אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע ואמר רבי אלעזר למה נקרא שמו בור דם מפני שהוא כמעיין נובע ר' יהודה חלש עלו לגביה רב חננא בגדתאה ורבנן חזייוה דאידלי ליה עלמא אמר בריך רחמנא דיהבך לן ולא דמך כעפרא אמר להו פטרתון יתי מן אודויה והא לא אודי לא צריכא דענה אמן בתרייהו והלכתא דענה אמן בתרייהו. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא אם ראה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה פישפש ולא מצא יתלה בבטול תורה חלה ולא מצא הרי הן יסורין של אהבה שנאמר כי את אשר יאהב השם יוכיח ואמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא כל שהקב"ה חפץ בו מדכאהו ביסורין שנאמר ה' חפץ דכאו החלי יכול אפי' לא קיבלן מאהבה ת"ל אם תשים אשם נפשו מה אשם לדעת אף יסורין לדעת אם קיבלן מה שכרו יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו שנאמר וחפץ ה' בידו יצלח ר' ירמיה חלש על לגביה ההוא אסייה לאסויי חזא קרא שבקיה ונפק אמר מלאך מותא אית ליה לדין בביתיה ואנא איעול לאסאה יתיה לא קשיא הא ברכיכי הא באשיני רבא בר עולא אקר* הא בתרא גופיה הא בגויה דקרא דאמר ר' יהודה לוליבא דקרא בי סילקא לוליבא דביתנא בחותחא ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ אמר ליה רב לחייא בריה א"ל רב הונא לרבא בריה לא תיפלוט מידעם קמי רבא לבר מן קרא ודייסא שהן דומין לפתילה של אבר ואפילו קמי שבור מלכא:
(נשלם הלכות ביקור חולים)