פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רפג
כותבין ס"ת על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שיער ואם שינה זה בזה אל יקרא בו. אין פוחתין ביריעה פחות משלשה דפין ואין מוסיפין על שמנה ובקלפים לא נתנו שיעור. אבל אם בא להוסיף מוסיף כל שהוא רוצה ובלבד שלא יפחות משלשה דפין יריעה שבלת' לא יטול שתים ויחזיר שתים אלא נוטל שלש ומחזיר שלש ומה שהוא מחזיר כמדת הכתב הראשון לא יעשה חציו גויל וחציו קלפים אבל עושה חציו גויל וחציו צבאים ואע"פ שאינו מן המובחר. אין דובקין בדבק ואין כותבין על גבי מטלי' ואין תופרין במקום הכתב ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר דובקין בדבק וכותבין על גבי מטלת אבל אין תופרין על גבי הכתב וספר שנקרע תולה עליו מטלת מבחוץ. הכותב את השם אפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב שנים שלשה שמות כאחד הרי זה מפסיק ביניהם ומשיב הטובל את הקולמס הרי זה לא יתחיל מאותו השנים אבל מתחיל מאותו משלפניו. המוחק אות אחד מן השם הרי זה עובר בלא תעשה אמר רבי ישמעאל לכך נאמר ואבדתם את שמם וכתיב לא תעשון (כן] לה' אלהיכם. אבל דיו שנפל על הכתב מותר למוחקו שלא היתה כוונתו אלא לתקן. יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין ואלו הן שמות שאין נמחקין. אל. אלוה. אלהים. אלהיכם. אלהי. אלהינו ואהיה אשר אהיה אל"ף דל"ת יו"ד הא שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין:
אבל הגדול הגבור והנורא והאדיר והאמיץ והאביר והחזק ארך אפים ורב חסד הרי אלו נמחקין. ת"ר כתב אל"ף למ"ד מאלהים יו"ד ה"א מה' הרי זה אינו נמחק שי"ן דל"ת משדי צד"י בי"ת מצבאות הרי זה נמחק. ר' יוסי אומר צבאות כולו נמחק לפי שלא נקרא הקב"ה צבאות אלא על שום צבאות ישראל שנ' והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל. אמר שמואל הלכה כר' יוסי. ת"ר כל הניטפל לשם בין מלפניו בין מלאחריו הרי זה נמחק. לפניו באיזה צד לה' ל' נמחק וה' ו' נמחק הה' ה' נמחק בה' ב' נמחק מה' מ' נמחק לאחריו באי זה צד אלהיו ו"ו נמחק אלהינו נ"ו נמחק אלהיהם ה"א מ"ם נמחקין אלהיכם כ"מ נמחקין אחרים אומר' לאחריו אינו נמחק שכבר קדש השם א"ר הונא הלכה כאחרים. שם שלא במקומו אינו קדוש כולו גיליון דיליה כדתניא היה כותב על ידות הכלים ועל כרעי המטות הרי זה יגוד ויגנוז ההוא דאתא לקמיה דר' אמי אמר לו ס"ת שכתבתי לפ' אזכרות שבו לא כתבתי לשמן אמר לו ס"ת ביד מי אמר לו ביד לוקח אמר לו נאמן אתה להפסיד שכרך ואין אתה נאמן להפסיד ספר תורה שכר אזכרות קא מפסיד **(עי' גיטין נד ע"ב)** ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו אמר לו מתוך שנאמן אתה להפסיד שכרך נאמן אתה להפסיד ס"ת הכא כוליה אגריה שכר אזכרות ותו לא. תניא א"ר מאיר כשהייתי לומד אצל ר' ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך דיו ולא אמר לי דבר וכשבאתי אצל ר' עקיבא אסרה עלי איני והא אמר ר' יהודה אמר שמואל משום ר' מאיר כשהייתי למד תורה אצל ר' עקיבא הייתי מטיל קלקנתום לתוך דיו ולא אמר לי דבר וכשבאתי אצל ר' ישמעאל אמר לי בני מה מלאכתך אמרתי לו לבלר אני אמר לי בני הזהר במלאכתך שמלאכת שמים היא שאם תחסר אות אחת או אם תותיר אות אחת אתה מחריב את כל העולם כולו אמרתי לו דבר אחד יש לי שאני מטיל לתוך הדיו וקלקנתום שמו אמר לי וכי מטילין קלקנתום בתוך הדיו והלא כבר נאמר ומחה דבר שיכול לימחק מאי דאמר אמר ומאי קא מהדר ליה הכי קאמר אמר ליה לא מיבעיא בחסירות ויתירות דבקינא טובא אלא אפי' אתי זבוב ואכיל ליה לתאגא ומשויה ליה ריש דבר אחד יש לי קלקנתום שמו שאני מטיל לתוך דיו. אמר רבא שבע אותיות צריכות שלשה שלשה זיינין אלו הן. שעטנזג"ץ. הטועה בשם גודר את מה שכתב ותולה את מה שגדר וכותב את השם על מקום הגדר דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אף תולה את השם ר' יצחק אומר אף מוחק וכותב שמעון שזורי אומר כל השם כולו תולין מקצתו אין תולין ר' שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר אומר אין כותבין את השם לא על מקום המחק ולא על מקום הגרר ואין תולין אותו אלא מסלק כל היריעה כולה וגונזה והלכה כר' שמעון שזורי איתמר רב חננאל **(עי' מנחות ל' ע"ב)** ונימא מר הלכה כמר אי נמי מר הלכה כמר משום דאפכו להו אמר רבין בר חנינא אמר עולא אמר ר' חנינא הלכה כר' שמעון שזורי ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' שמעון הלכה כמותו. הלוקח ספר תורה מן השוק כחוטף מן השוק כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני. אמר מר יהודה א"ר ששת אם הגיה בו אות אחד מעלה עליו הכתוב כאילו כתבו. אין זורקין את הספרי' ממקום למקום ואין נוהגין בהן דרך בזיון כיצד לא יתננו על גבי המטה ולא תחת המטה ולא במרגלות המטה ולא יסב אדם על גבי מטה בזמן שספר תורה מונח עליה. ומעשה בר' אליעזר שישב לו על גבי מטה שהיה ס"ת מונח עליה כיון שידע בו עמד הימנה והיה דומה לאדם שנשכו נחש שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו לא מן השבתות אני ירא אלא ממי שפיקד עליהם ולא מן המקדש אני ירא אלא ממי שפיקד עליו שנאמר זה אלי ואנוהו נאה לו כדברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר תדבר בנאוה שלו. לא יהא אדם אוחז ספר תורה בזרועו ויהא מטייל וקורא ושונה בו כמו שהוא קורא בשטרות מפני שנוהג בו מנהג בזיון. לא ישמיט אדם ספר תורה מתוכו ויחלצנו מפני שנוהג בו מנהג בזיון לא יניח אדם ס"ת על ארכובותיו ויניח אציליו עליו מפני שנוהג בו דרך בזיון. לא יניח אדם ספר בין יריכותיו לגופו וידרוס עליו מפני שנוהג בו דרך בזיון ובזמן שהוא קורא בו אינו פותח בו אלא ג' דפין בלבד ואפי' שנים לא יפתחו בו אלא ג' דפין והפותח ומגיה פותח ומגיה ומתקן כל צרכו הגולל ס"ת לא יחזיקנו מתוכו אלא מאחריו. הנותן ס"ת לחבירו לא יתננו לו אלא בימין והמקבלו לא יקבלנו אלא בימין שנאמר מימינו אש דת למו. אמר מין גלילי קובלני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בגט אמר פרושים קובלנו אנו עליכם מין גלילי שאתה כותב את המושל עם השם בדף ולא עוד אלא שאתה כותב את המושל מלמעלה ואת השם מלמטה שנאמר ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו. הכותב את הספרים לא יהפוך את היריעה על פניה מפני שנוהג בו דרך בזיון ובזמן שקורא בתורה לא יניחו על גבי מטה או על גבי כסא או על גבי ספסל ויקרא אלא אוחז בידו באימה ביראה ויקרא ובזמן שצריך לדבר אינו מקבל ורואה אלא פותח ורואה ואינו פותח בו אלא שלשה דפין בלבד. חמשה דברים היו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים ואש ושכינה ורוח הקודש ואורים. ת"ר הרוצה לדבק תורה נביאים וכתובים כאחד מדבק ועושה לו כדי עמוד בתחילתו וכדי היקף בסופו מתחיל מלמעלה ומסיים מלמטה ואם בא לחתוך חותך. ת"ר את משפטי תעשו דברים שאם לא נכתבו ראויים הם ליכתב ואלו הן ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם ואת חוקתי תשמרו דברים שיצר הרע משיב עליהן ואלו הן לבישת שעטנז ואכילת בשר חזיר ורוק יבמה והרבעת כלאים ושור הנסקל ועגלה ערופה וציפורי מצורע ושיער נזיר ופטר חמור ובשר בחלב ושעיר המשתלח שמא תאמר תוהו הן ת"ל אני ה' אני חקקתים ואין לך רשות לדבר בהן ולהרהר בהם: