אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רסח

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רסח

(אלו שאלות ותשובות של רבינו יצחק בר' יהודה)

על שתי חביות יין שנהגו (יין) [עו"ג] ויהודים לשמרן כראוי וחבית אחד יש לה ברזא והשנית סתומה ופיה למעלה נוטה אבל נשאר לה נקב שבו שפופרת והיא אינה מליאה עד חצי האמה ואינה תופשת. והחשיך יהודי בערב שבת עם אותן חביות קרוב לעיר וכשהגיעו לחומת העיר כבר לילה חשיכה והניח חביות אצל אותו השר בעל הכרם שהפקידו אדונו לנהוג ולשמור יינו בבת עינו שלא תיגע ביד ורץ אותו יהודי לעיר שכונת יהודי אם ינהגו אצלם היין ויאמרו לאו ומיד החזירוהו מהרה אחור אצל אותן חביות ומצאן כמו שהניחן בלא שנוי לכל מראה עיניו אפי' שאר דופי לא היה להן. ושתי שאילות יש בדבר אם אותו יהודי חייב משום תחום שבת אי לא ואם אותן ב' חביות אסורות או מותרות בשתייה או איזה מהן מותרת. ועוד חביות של יין שהם סתומות ומגופות יפה וחזר וזיפתן על פני החתימה והמגרפה ועל גבי נקב חביות כתב במגופה על גבי הזפיתה והפקידן בבית אוצרו של נכרי והמפתח הוא ביד עו"ג וכשהפליג ממנו הודיעו שאינו חוזר עד חודש ימים או יותר אם הוא בחזקת המשתמר והועיל לאותן החתימות וסתימות שעשה ומותר בשתייה או אם ניחוש שמא העו"ג נוקב במרצע בדופני החביות ומוציא מן היין. ועוד כוס ששתה בו יהודי יין ולא הדיחו ושפך בו משפך אחר ונגעו העו"ג והוציא מבית לבית וישראל אינו רואהו מהו בשתייה. וששאלתם על החבית שהניח ביד עו"ג ואפי' עבדו של שר עמהן ובא לעיר. כשהפליג מהן אסורות בין סתומות בין פתוחות. דתניא הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות אע"פ שהפליג מהן יותר מכדי מיל טהרותיו טהורות ומתרצים בד"א שלא הודיען היכן הוא הולך והלך לו לעבר הדרך ובא להן דרך עקלתון דסברי השתא אתי השתא אתי ומירתתי ולא נגעי וקתני סיפא אם אמר לכו ואני אבוא אחריכן כיון שנעלמו מעינו טהרותיו טמאות ומתרצינ' משום דמסמך סמכא דעתייהו דלא אתי לעגל ונגעי בהו. אף כאן דעו"ג הוה ידע שהיהודי הולך לעיר מיסמך סמכא דעתיה דלא אתו לעגל ונגע בהו לפיכך אסורות בשתייה. וששאלתם על אותו יהודי שהלך לעיר אחרת ערב שבת משחשיכה אם הלך יותר על תחום שבת ואין בנתיים לא בורגנין ולא גנות ופרדסים המובלעים בתוך שבעים אמה ושיריים שהוא חייב משום תחום שבת. וששאלתם על החביות המגופפות והמזופפות על פני המגופות והברזות המסומניות כאותן שלנו והפקידן ישראל בחצרו של נכרי. הואיל והמפתח ביד עו"ג אסורות בשתייה שהרי כך מנהגן של עכו"ם שנועצין סכין ומוציאין את היין וסותמין את הנקב ואין סיתומו ניכר ולא דמי הנך זפותה וחתומה לנוד בדסקייא. וששאלתם על כוס ששתה בו יהודי יין ולא ניגב ולא הדיח ושפך בו שאר משקין ונגע בו עו"ג הרי הן מותרין בשתייה דהכי הלכתא יין נסך במשהו במינו שלא במינו בנותן טעם:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה