אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רנט

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רנט

הלכות יין נסך

דין היין לאסור ולהתיר יין בפיטם היה תוסס ומכוחו הקשה יצא הברזא לחוץ דקרו ליה רבנן פרנוקא הוא הקנה שמוציאין ממנו היין והיה היין מקלח לחוץ ולקח העו"ג הברזא ורצה לנועצה בנקב ולא היה יכול לכוין הנקב והיה היין מקלח על העו"ג ועל ידיו ולאח"כ לקח ישראל הברזא מיד עו"ג ושטפה במים ונעצה במקומה בנקב והתירו את היין בשתייה הואיל ומקלח היה על העו"ג ואין דרך ניסוך בכך הואיל ולא קילח בכוס ביד עו"ג שפיר דמי. יהודי אחד שם יינו בחותם אחד ואסרוהו. ורבותינו נוהגים כשמעקל המעצ' סביב חופש העו"ג עם ישראל ומגלגלין. ובטינא כלי גדול ששמו בלשון כך ויש בו יין ומוליכין אותו ב' עכו"ם על המוט וישראל הולך בקרוב ורואה ומקפיד שלא ישפך לחוץ ולכך יאחוז בידו הכלי מידו שלא ישפך. עו"ג שתה בכלי ישראל יין לאחר ששתה נערו הכלי מן היין ושכחו ולא שטפו הכלי והוציא יין מפיטם והורו כן בוורמשא שאם היה בכלי כל כך שיהא טופח על מנת להטפיח אסור כל היין שבחבית ואם לאו מותר בשתייה. פעם אחת הגביה העו"ג ביינו של ר' ארוכות העגלה שקורין לימונש כדי להוציא סוסו מתחת המשאוי ובאותה שעה היה היין מקלח מהביב לעגיש כדי שמפרקין יין מעל העגלה דלא סייע יהודי עמו להגביה הארוכות. ואמר ר' כחו שלא בכוונה הוא ומותר הכל בין כלי שעירה ממנו ובין כלי שעירה לתוכו דבכוחו שלא בכוונה לא גזרו ביה רבנן כלל כלל דלא נתכוין להריק היין אלא לפרק הסוס ולא דמי להא דאמרינן עו"ג אדנא וישראל אבוכא חמרא אסור דהתם בכוונה הוא ואפי' היכא דנתכוון לשם היין שיקלח של* יפה. זה היה מעשה ביינו של אח' ואמרו כחו בכוונה הוא והוי כח עו"ג אדנא וישראל אבוכא דכוליה חמרא דנפק מכח עו"ג קאתי ונתן ר' חלוק בין מה שקילחה החבית ע"י הגבהת העו"ג ובין הנותר שנשאר בחבית שבחוץ ושבפנים מותר ומצא ר' סמך לדבריו מעו"ג המערה יין מחבית לבור אסור והוינן בה דגווה דחביתא ליתסר תירגמה כח דעו"ג מדרבנן הוא דאסור ההוא דנפק לברא גזרו ביה רבנן ההוא דגוואי לא גזרו רבנן והא דאמר רב הונא נצוק חיבור לענין יין נסך ה"מ במערה יין כשר לתוך יין נסך שהקילוח מחבר הנסך והכשר כאחד אבל גבי כח בעלמא קי"ל כרב ששת דליכא מאן דפליג עליה ואם שפך עו"ג מן הכלי אפי' בכוונה מה שנשאר בכלי מותר בשתייה ואם שלא בכוונה שפכו אף השיפוך מותר קטפו שיפסוק ראש העליון של נצוק קודם שיגיע ראש התחתון לכלי העו"ג ואם נגע מקמי דליפסוק ראש העליון תו לא מהני קיטוף דאז חבר לה בניצוק וסבירא ליה דנצוק חיבור אסור. יין שנושאים שני עכו"ם במוט ואין ישראל עמהם אסור ויין תפוחים של עכו"ם מותר בשתייה. פעם אחת חש ר' במיעיו אמר יש כאן אדם שיודע יין תפוחים אסור או מותר אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסף אבא חש במיעיו והביאו לפניו יין תפוחים ושתה ונתרפא. לוקחין גת בעוטה מן העכו"ם אע"פ שהוא נוטל בידו ונותן לתוך התפוח ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור ירד לבור מה שירד בבור אסור והשאר מותר אמר רב הונא יין כיון שהתחיל לימשך נעשה יין נסך. תנא אין נעשה יין נסך עד שירד לבור בגת פקוקה ומליאה. יין מבושל אין בו משום יין נסך ולא משום גילוי. אמר רבא דאקדים ג' ימים יש בו משום יין נסך מכאן ואילך אין בו משום יין נסך אבל יש בו משום גילוי. ולעניין יין מבושל שלח ר' יקותיאל ז"ל לר' יצחק ז"ל והשיב לו שאילתינו כעין תשובה זו של גאונים דאמור רבנן מבושל אין בו משום יין נסך אם יש שיעור לבישולו ואם לאו ואם בישלו כשיעורו כדרכו לשתותו כמות שהוא בלא מים ובלא תערובת יש בו משום יין נסך או לא. כך שמענו מרבותינו יין לא דבר הוא שצריך לבשל כמו בשר ודגים או מלח שיש לחלוק בין לבישול כל צרכו יין דבר תלוי לשנותו מכמות שהיה כיון שנתן אור תחתיו ונתחמם עד כדי שיוכל להרתיח רתיחות אין בו משום יין נסך ולא משום יין גילוי ואין אומר עליו שירות ותשבחות ואין מברכין עליו אלא שהכל ואין הדבר תלוי בלשתותו בין חי בין מזוג אלא כיון שהגיע לשיעור זו שפי' כך יצא מכלל יין כל עיקר ונקרא יין מבושל וכן מנהג גיסא. ירושלמי ר' יהושע בן לוי אומר המר והחד והמתוק אין בו משום יין נסך. ר' סימון היה מפרש החד קונדיטון והמר אמפס נתונין * והמר חמר מבושל רבי יהושע בן לוי הוה ליה חמר מבושל שנתייחד ברשות העו"ג שאל ר' ישמעאל ואמר ר' שמעון בן לקיש מתוק אין בו משום יין נסך ולא משום גילוי רב יונה הוה ליה קונדיטון שאל לרבנן ואסרן ולא כן א"ר יצחק בשם ר' יהושע בן לוי החד והמר והמתוק אין בהם לא משום יין נסך ולא משום גילוי רבנן דקיסרי בשם ר' יהודה בר' אטיטום בההוא דשחיק חד לתלתן א"ר מנא חששין אנן למה דברייתא חששין אסירן למיתב פריטי גו פומא פסחא תחות בית שיחא תבשילא תחות ערסא ממצע סכינא גו אתרנגא או גו פוגלא. אמר ר' יוסי בר אבין כל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים. א"ר אליעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מיין שצריך חותם בתוך חותם ור' יוחנן אמר אפי' יין אין צריך חותם בתוך חותם איכא דאמר אמר ר' אליעזר הכל משתמר חותם בתוך חותם חוץ מן היין שהיין צריך שומר ור' יוחנן אמר אפי' היין אינו צריך שומר והלכתא כר' יוחנן. היכי דמי חותם בתוך חותם. אמר רבה הדיק' שריקה וחתימה ודיקולא דמיהדיק. פי' אם יש אגן מלא יין יקשרנה עם סמרטוט וחותמו ואח"כ מברייה וחותמה נוד בדיסקיא צרורה וחותמה פיו למטה הוי חותם כתוך חותם פיו למעלה לא הוי חותם בתוך חותם:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה