אור ברסלב
פרדס הגדול סימן רלג

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן רלג

סימן רלב

על אודות המוח. תשובה של רבינו נתן שהשיב לרבינו מנחם על אודות המוח שראה כתוב שהמוח אסור לגמרי שאמרו בעידות של יין* לא תאב' לו ולא תשמע אליו ואין לסמוך עליו שהרי ההלכות גדולות והלכות פסוקות והרי תשובות גאונים ואין אחד אוסר וכ"ש רבותינו שמעו וראו מהראשונים שהתר גמור הוא וכ"ש התלמוד צריך* בגיד הנשה חמשה קרמי הוו דידא ודלועא ודמוקרא משום דמא אדאתא למיסר קרמא ליסרי כוליה אלא מצוה למילף מינה דמוקרא גופיה מותרת. ועוד רישא בכינשא אנחירה אפומיה אידין מיד שרי וכן נוהגין כאן הכל. וא"ת במוח של עצמות כששוברין ומוציאין אותו דאסמוק. שאלתי מרבי נ"ע ואמר לי דמוהר הוא כעין בשר דאסמיק דמלחו ליה ולכך חותכין העצם ופותחין פתח כמעט בצד אחד או משני צדדין ומולחין להכניס בו מלח ומישאב שאיב לדמא. ומידי דהוה ביה דמא דגרסינן כל הבשר מלח ליה גרמא ומסקינן ובלע האי גיסא אלא לא שנא. מצאתי כתוב וכנתא דנפלה בששים משערינן באותן חוטין שבה מפני שחוטין הן אסורין ולא כנתא עצמה אסורה ומרנא רב יהודאי גאון ז"ל גזר עליה שלא תתבשל בקדירה. ואמר לי רבינו נ"ע שהוא אינו אוכלה וגם רבו של רבו כן אבל בניו אוכלין. ומצאתי גם בתשובות שאילו' של ראש ישיבה שמר רב יהודאי גאון זצ"ל גזר על כנתא לפי שאין בקיאין לבודקה. ואני שמעתי מפי הרב ר' יקותיאל כיצד מפרקין כנתא מן החוטין שבה מייבשין אות' היטב ואח"כ מפרדין השומן שבה. ומה שמפרד בשר שאותו שומן עצמו הוא. ומה שנשאר שלא פרדו אלו הן החוטין אסורין וזהו אסור ולא יותר. גם ר' יצחק לוי תמה על מר רב יהודאי גאון שאסרה שכתב בתשובות כאשר אמר למעלה. ועוד שכתב בהלכות גדולות כנתא לא נפיק מידי דמא לעולם אפשר לומר וכששמע והא גרסינן בכתובות פ' ג' ההוא טבחא דזבן תרכא דאטמא בתר כנתא אלמא שריאי. לדעתי כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר שהתורה חסה על ממונם של ישראל אבל הרוצה להחמיר על עצמו יחמיר ואין בכך כלום:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה