פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רכז
אמר רבא חמש אונות אית לריאה לבר מאומין תלת מימינא ותרתי משמאל' והכי הוו כשתולין הבהמה ויבדוק ימצא תלת מימיניה ותרתי משמאליה. ואם נחסרה אחת מהם מן האונין של ימין האונה הקטנה שהיא כעין ורד בין שתי ערוגות של ריאה מבפנים תצטרף להשלים ג' של ימין לפי שהיא עומד' בצד ימין אבל לצד שמאל לא תצטרף. ואם תרתי אוני דסריכן להדדי שלא כסידרן שהסירכה מורכבת על האמצעי' או האמצעית מורכבת על הסירכה טריפה. לפי שעדיין יחזרו האונות למקומן ותנתק הסרכה אבל כסידרן כשירה דזהו דרך גדילתן. וכן אומה הסמוכה לאונה כשירה. ומה הפרש בין אומה לאונה לפי שמקום האונין צר מאד ודבוקו' האונין לצלעות ואין מדולדלות כאן וכאן. ואם ניקבו דופן סותמתן ואין הרוח שולטת בהן. אבל מחתוכ' דאוני ולמטה מקום שהן האומות רחב הוא ושולט בה אויר. ואם יהיה בה סרכה פעמים שתרוץ ותדלג ותתפרק הסרכה ונכנס הרוח בנקב ותמות מיד לפי שאין סרכה בלא נקב. ריאה הסמוכה לדופן. פי' הסמוכה לדופן בסרכה דסלקא מן האונות מבשר שבין הצלעות אין חוששין לה לטריפו' וכשירה דהויא בשר סתימה לה אבל סריך בצלעות לא הויא סתומ' וטריפה. ועכשיו נהגו לטרוף הבהמות בזמן שעולה הסרכ' מן האומה לצלעות ואע"פ שאין בריאה בועי שהן צמחין דס"ל כר' יהודה משמיה דאבימי דאמר א' זה ואחד זה טריפה בין שהריאה סמוכה לצלעות ואין בריאה צמחין שהן אבעבועו' בין שיש לה אבעבועות חוששין לה וטריפה. והכי נהוג עלמ'. ואונינותא דוורדא כל היכא דסריכה טרפ' לפי שהיא עומד' בפ"ע ואינה בסדר האונו' ואונין או אומין שנסרכ' לשמנינות החזה אי לשמנוני' הלב או לסימפון שבין האומות או לטרפש' דלבא או דכבדא (או לגרגרת) או לקנה הלב או לגרגרת או לטרפש' (שרי) של עינוניתא שהיא כנף טרפש' דלבא בזמן שעולה הסרכה לאחת מכל אלו טריפה ואע"פ שהיא עולה. ושתי אונין של ריאה אחת מכאן ואחת מכאן וביניהם סמפון ושמנונית שהוא דבוק בשדרה ונמצא סרכה באחת משתי האונות מכאן ומכאן באותו סמפון אם דבוק מעיקר הלב ובא לי עד למטה אמרו כך נבראת וכשירה. ואם מפוצלות זו מבזו אפילו מעט סרכה ותשאר דבוק אמרינן הא ודאי סרכה היא וטריפה ואין לה בדיקה וכל מי שמכשיר באלו דבק עובר משום לא ידבק בידך מאומה מן החרם. ריאה שיש בה אוטם הוא דבר קשה שאינו עולה בנפיחה מביאין סכין וקורעין אותו אם יש שם מוגל' ודאי מחמת מוגלא הוא וכשירה. ואם אין שם מוגל' מושיבין במקום הקרע על האוטם רוק או נוצה ונופחין בריאה אי מבצבצא הרוק או הנוצה מבצבצת בידוע שיבש וטריפה. ריאה שנימוחה מבפנים ונשפכה כקיתון כשירה ובלבד שיהיו הסמפונות קיימין. וכיצד בודקין אותה מביאין קערה ושופכין המים שבריאה בקערה אם יוצאין בתוך המי' גוונים לבנים בידוע שנימוחו הסמפונות וטריפה ואם לאו כשירה. ריאה שמראיתה ככבד כשירה ואם דומה לבשר טריפה. ריאה שהיא אדומה כדם או ירוקה אם דומה לכחול שהוא שחור ולא שחור ממש כשירה שחורה כדיו טריפה. ריאה שניקבה במקום שיד הטבח ממשמשת בה ואינו יודע אם קודם שחיטה ניקבה ואם לאחר שחיטה ניקבה מנקבין אות' בצדה. אם נמצא נקב באומא מנקבין אותה באומא שבערוג' אחרת אם דומין הנקבין כשירה בידוע לאחר שחיטה ניקב' ואם לאו טריפה. אבל אין מקיפין מאונה לאומה ומאומה לאונה ואפי' באותה ערוגה. ריאה מליאה מוגלא ומים זכין כשירה. ריאה שיש בה בועות הרבה ואינם סמוכות זו לזו בין שיש בבועות לחות או קשות הן כסלע בין גדולו' בין קטנות כשירה. ריאה שיש בה בועות וסמוכות זו לזו אין להם בדיקה וטריפה. לפי שיש נקב בין שתי הבועות והנקב הסריך הבועות זו לזו אע"פ שעכשיו נסתם הנקב אחר זמן תמקמק הבועות ותהא נקובה הריאה וטריפה. ובועה אחת הדומה לב' מביאין קוץ ונוקבין בצדה אם שופכ' מה שבאחת לחברתה אחת היא וכשירה ואם לאו שנים הם וטריפה. ואם יש בועה בריאה וניקבה ואין ידוע אם קודם שחיטה ניקבה ואם לאחר שחיטה ניקבה מקיפין כדרך שמקיפין בריאה מפני שבריאה יש להבחין. ואם ניקבה הריאה במקום שיד הטבח ממשמשת בו תולין בטבח:
(ע"כ מספר האורה):