פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן ריב
חמשה דברים מפסידין את השחיטה ועיקר הלכות שחיטה להזדהר בכל אחת מהם. ואלו הם הלכות שחיטה שהיה דרסה. חלדה. הגרמה. עיקור. שהיה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור את השחיטה ושהה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון וחזר הוא או אחר וגמר השחיטה. אם שהו כדי שיגביה בהמה וירביצנה וישחוט שחיטתו פסולה. ואם שהה פחות מזה השיעור שחיטתו כשירה. היתה בהמה דקה שיעור שהייתה כדי שיגביה בהמה דקה וירביצנה וישחוט. שהה מעט וחזר ושחט מעט ושהה מעט וחזר ושחט מעט עד (כדי) שגמר את השחיטה ולא שהה בפעם אחת כדי שיעור שהייה אבל כשתחשוב כל השהייו' יצטרף מכולן שיעור שהייה הרי זו ספק נבלה. וכן אם שהה כדי שיגביהנה וירביצנה וכדי שישחוט שחיטה גמורה הרי זו נבלה. שחט רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה אע"פ ששהה חצי יום וגמר חתיכת הסימנין הרי זו מותרת מאחר שנשחט בו כשיעור הרי זו כמחתך בשר השחוטה. שחט בקנה לבדו חציו או מיעוטו ושהה זמן מרובה ה"ז חוזר וגומר מקום השחיטה ואין*:
(עד כאן נמצא מהלכות שחיטה מס' האורה):