פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רטו
כרס הפנימי השתא דלא קים לן אי זהו כרס הפנימי ואי זהו כרס החיצון כל היכא דאינקיב במשהו טריפה. מחט שנמצאת בעובי בית הכוסו' מצד אחד כשירה משני צדדין טריפה משפט הכליות. ניטלו הכליות כשירה ואי לקותא בכוליא אחד והגיע לקות' במקום חריץ טריפה ואי מלייא מוגלא טריפה מים זכים כשירה. אבל אי עבידי או הקטינה אחת מהן כפול בדקה וכענבה בינונית בגסה טריפה יותר מיכן כשירה. ואי לית ליה אלא כוליא אחת או שלש כוליות כשירה דלגביה גבוה אמר רחמנא בהכי דכתיב ואת שתי הכליות ולא בעל כולי' אחת ולא בעלת שלש כליות הא לגבי הדיוט מותר. זפק. ניקב הזפק כשירה ור' אומר אפי' ניטל ובמקום שנמתח עם הוושט נידון כוושט. שמוטת. שמוטת ירך בבהמה טריפה. אבל שמוטת יד בבהמה כשירה. ושמוטת יד בעוף טריפה. ושמוטת גף בעוף צריך בדיקה. צומת. צומת הגידים נחתך הבשר במקום צומת הגידים יבדוק בצומת הגדים. בבהמה יש לה שלש גידים אם מכל אחת ואחת כעובי שליש כשירה. נשבר העצם. נשבר העצם בארכובה העליונה ויוצא לחוץ. אם רוב בשר קיים בהמ' מותרת והאבר אסור. ואם אין רוב בשר קיים זה וזה אסיר. על שבורת העצם שבעוף ושבבהמה צריך לעיין בספר. סני דיבי. תרי סני דיבי דלא שפכי אהדדי טריפה ואי שפכי אהדדי כשירה. שני בני מעיים. שני בני מעיים שיוצאין ממקום אחד ואין נמשכים לשנים אלא כאצבע והדר יתערבו לאחד לדברי הכל כשירה. ואי לא הדרי ויערבי פלוגתא חד אמר אם כלין מלמטה כאצבע ולא פחות אע"פ דלא הדרי וערבי כשירה אפי' אמה ואפי' אמתים. וכי הוו פחות מאצבע בין יציאת זה ליציאת זה הוי כמו שיוצאין משני מקומות וטריפה. פקועה. בן פקועה שנולד אסור בלא שחיטה דאין הלכה כר' שמעון שזורי. גיד הנשה. ירך שנתבשל בה גיד הנשה. אם אין בה ששים הרי זו אסורה וכל הירך עצמה נעשית חתיכה דאיסורא. שאם נתבשל עוד חתיכה מן אותה הירך עם בשר אחר אוסר בפחות מששים. ירך שנתבשל בה גיד הנשה לא שנו אלא נתבשל אבל נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד. מלוח הרי הוא כרותח. היינו דאינו נאכל מחמת מולחו כגון דגים מלוחים. המולח בשר בקדירה צריך לשהייה כדי צלייה ובכלי מנוקב או במקום שיזוב הדם המתמצת לחוץ ולא יתאסף שמה עם הבשר. הלב שאחוז ודבוק בעוף ונתבשל העוף בעוד הלב סרוק. זורק הלב וכל סביביו והשאר מותר שנים ואחד. השוחט רוב שנים בבהמה מותר לכתחלה. ובלבד שיהא רוב הניכר ורוב כל אחד וא' בעינן. ובעוף רוב אחד כשר או וושט או קנה. וכן עיקר וכן הלכה: