פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן רג
בפורים מתפלל שמונה עשרה ובהודאה מזכיר על הנסים כדאמר רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה וכו'. וחייב אדם לקרות את המגלה בלילה ולשנות' ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. וכל אותן הבאים לקרוא בי"א בי"ב בי"ג ובט"ו. וא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגלה שאף הן היו באותו הנס. והקורא את המגלה מברך מנ"ח סימן (דרבנן הוא) מ' מקרא מגלה נ' נסים ח' שהחיינו. ולאחר קריאתו מברך הרב את ריבנו והדן את דיננו וגו'. אחר קריאת המגלה ואחר הברכה עומד החזן ואומר ואתה קדוש וסדר קדושה כולה קדיש כולו. ואם מוצאי שבת הוא לאחר סיום תפלת לחש אומר קדיש שלם וקורא את המגל'. השלים הכל כהלכתו עומד החזן ואומר ויהי נועם ואתה קדוש וכל סדר קדושה ואינו אומר ובא לציון בלילה שאין גאולה בליל'. שחרית מתפלל שמונה עשר' ועל הנסים בהודאה קדיש עד דאמירן (עולה שאין אומר בחוצה לארץ). ומוציא ספר תורה בגדולה ורוממות וקורין בו ג' בפרשת ויבא עמלק ואע"פ שאין בפרשה אלא ט' פסוקים ולא יותר. קדיש עד דאמירן מיד מקרא מגילה כהלכתה ומחזיר ס"ת לתיבתו. ויש שמחזירין אותו תחלה ושוב חוזר וקורא את המגלה ורשות בידך הוא. קרא את המגלה פותא בתהלה וסדר קדושה ובא לציון קדיש שלם. בפורים אין נופלין על פניהם דכתיב בהו ימי משתה ושמחה. ואמר מר אסורין בתענית זה וזה אוכלין ושותין ומשמחין ומזמרין על שולחנם ובבית חביריה' ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים במקום שיש להם ספק אי עירם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אי לאו קורין אותה בי"ד כהלכתה ובט"ו קורין אותה בלא ברכה ושמחים זה וזה: