פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קצח
אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק י"ח יום בשנה יחיד גומר בהן את ההלל אלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום הראשון של פסח וי"ט של עצרת ובגולה עשרים ואחד ט' ימי החג וח' ימי חנוכה וב' ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת. כל שמנה ימי חנוכה גומרין אותו מיסוד זקנים לפרסומי ניסא. ואומר אני מתוך שחנוכה חלוק בנרותיו שמוסיפין והולכין בכל יום לפיכך גומרין אותו כל שמנה אבל בפסח שהשוו קרבנותיו אין גומר אלא בעיקר גאולה בשני ימים טובים הראשונים. והכי אמר רב שלום גאון המתפלל ביחיד באלו כ"א יום שהיחיד גומר בהן את ההלל חייב לברך ולגמור בהן את ההלל ולקרוא בהן את כולן ולחתום אחריו. וכן מנהג בשתי ישיבות ומוציאין ספר תורה וקורין בנשיאים ג' וזה לך סדר קריאתם ביום הראשון של חנוכה כהן קורא ויהי ביום כלות משה תחלת החינוך לוי חצי נחשון וישראל משלימו מתוך שהיום הוא ראשון של חנוכה והוא נשיא ראשון יקראו בו רובן בשינוי. ביום ב' כהן קורא חצי נתנאל ולוי משלימו מתוך שהיום ב' והוא ב' יקראו בו כהן ולוי וישראל הבא אחריו קורא אליאב כולו לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה. בשלישי כהן קורא חצי אליאב ולוי [חצי] לפי שהוא עיקרו של יום וישראל אליצור כולו כקורא בתורה. ביום ד' כהן ולוי אליצור רובם בו לפי שהוא רביעי נשיא ורביעי לימים וישראל שלומיאל כולו דאין מניחין חצי קרבן נשיא. ביום ה' כהן ולוי בשלומיאל וישראל אליסף שלם. ביום ו' כהן ולוי באליסף וישראל באלישמע שלם ביום ז' כהן ולוי באלישמע וישראל בגמליאל בח' כהן ולוי בגמליאל וישראל באבידן בן גדעוני וקורא והולך אחיעזר פגעיאל אחירע. ועדיין כולל מספר החנוך עד סידרא. ומה ראו לקרות בימי חנוכה חנוכת המזבח לפי שעשה משה בהר אותן ק"כ ימים פעם שלישי מ' יום וירד בעשרה בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו הכל שנתרצה להם שמחו הכל במלאכה ועשו אותה בזריזות אמר ר' שמואל בר' נחמני לג' חדשים עשאוה תשרי מרחשון ובכסליו נגמרה. בתנחומא ובפסיקתא ותשלם כל המלאכה אמרינן מאד עמקו מחשבותיך עלינו. א"ר חנינא בכ"ה בכסליו נגמרה מלאכת המשכן נעשה מקופל עד אחד בניסן שהקימו משה וכל זמן שהיה היו ישראל מלמדים לומר לא הוקם מיד או שמא דופי אירע לו והקב"ה חשב לערב שמחת משכן בחודש שנולד יצחק בא' ניסן והוקם ולא ליגלג עוד אדם אחר משה. ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו מלאכה אלא כתב ותשלם עלי לשלם לך ומה שילם לו חנוכת בית חשמונאי. וסימן הוא בידינו חנוכה חנו בכ"ה בכסליו מצאו חנינה. ובמדרש מזמור שיר חנוכת הבית לדוד שבעה חנוכות חנוכת ברייתו של עולם חנוכת הבית לדוד אלא* חנוכה כדאמר ותכל כל עבודת המשכן חנוכת משה ויהי ביום כלות משה חנוכת זו חנוכת בית א' מזמור שיר חנוכת הבית חנוכת בית שני וחנוכת חומת ירושלם וזו של בית חשמונאים וחנוכת העולם שאף היא יש בה כמה דאת אמר והיה אור הלבנה כאור החמה נמצאת אתה אומר השוו כל החנוכות זו לזו וחנוכה שלנו רמז ורושם של דבר* לכך באותה הפרשה שלה להיות קורין בתוכה. ומזכירין בשל חנוכה במוספין בין בשבת בין בר"ח מאי טעמא יום הוא שנתחייב בד' תפלות. בשבת מוציאין שתי תורות לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד וטורח צבור וקורין שבעה בפרשת היום ומפטיר קורא א' מן הנשיאים אותו שמכוין ליום אם ראשון הוא יקרא בנחשון אם שני הוא יקרא בנתנאל אם שלישי הוא יקרא באליאב וכן כולם ומפטיר ברני ושמחי. באו שתי שבתות ראשונה מפטירין בנרות בזכריה שנייה בנרות שלמה. ר"ח טבת שחל להיות בשבת התדיר קודם מוציאין ג' תורות וקורין ו' בעניינו של יום והז' בשל ר"ח ומפ' קורא בשל חנוכה בענינו של יום ובנבואת זכריה (השמים) (ואם חל ר"ח טבת להיות בחול מוציאין שני תורות וקורין (ג' בשל ר"ח ו] א' בשל חנוכה) דהא לא קרי מפטיר בשל ר"ח דנימא הפטרה דידיה השמים כסאי דכתיב והיה מדי חודש בחדשו. ובמסכת סנהדרין גרסינן שמפטירין בשל ר"ח. אבל ל נהגו. ושמעתי שנחלקו במגנצא שני גדולי הדור ר' יצחק בר' יהודה ור' שמואל בר' דוד הלוי ר' יצחק צוה להפטיר ברני ושמחי ורבי שמואל העיד מפי אביו שאמר לו שמפטירין בשל ר"ח וקיימו את עדותו וכמדומה לי שחולקין בר"ח [אדר] שחל להיות בשבת ואנו נוהגין להפטיר ביהוידע: