אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קצו

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קצו

מנהג שמיני עצרת

ראיתי בשמחת תורה שלא היה בכנסת אלא ב' תורות וקראו בראשונה וזאת הברכה ובשנייה בראשית וחזרו ולקחו בראשונה שקראו בה וזאת הברכה וקראו בה מפטיר ביום השמיני וכן נוהגין רבותינו הכא דאי מיקלע בו יום שצריך להוציא בו ג' תורות כגון ר"ח טבת שחל להיות בשבת וחנוכה וכן ר"ח אדר הסמוך לניסן ור"ח ניסן שחל בשבת בזמן הפרשיות אם אין להם אלא ב' תורות קורין בראשונה עניינו של יום וגוללין ונוטלין השנייה לשביעי להשלים וחוזרין ונוטלין הראשון למפטיר אבל היכא [דאיכא] ג' תורות מפקינן ג' תורות ולא מצי לאפקא ב' תורות ולמעבד כי האי גוונא דלא התירו אלא בשעת הדחק הלכך מפקינן ג' תורות לכל חד וחד כדינו ואין אומר קדיש כי אם לאחר שקראו בכ' תורות קודם שיעמוד מפטיר. וזו תשובה שהשיב רבי יצחק בר' יהודה לר' מנחם ששאלת ובגולה עד ששים יום לתקופה. אם כן נתנו חכמים דבריהם לשיעורין דזימנין דקדמה תקופת תשרי דהיא מא' בתשרי וזימנין דמשכא עד סוף תשרי וששים עד שילהי כסליו. הא לא תיקשי לך משום דארץ ישראל שהיתה גבוה מכל הארצות והיתה צריכה לגשמים תדיר לפיכך היו מקדימין לשאול על הגשמים שאילה בברכת השנים והיה חביב לפני הקב"ה לפי שמתאוה הקב"ה תפלתן של צדיקים ועכשיו שגלינו בעוונינו לארצות העמים והן נמוכות מארץ ישראל ושיערו חכמים שאין צריכות לגשמים עד ששים לתקופה וזמן התבואה לעולם הולך אחר זמן התקופה לפיכך קבעוה בששים לתקופה ושלומו ירבה לעד:

(נשלם מנהג שמיני עצרת)

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה