פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קפא
ורבינו אליקים כשהתפלל ביה"כ ממוסף ועד מנחה ונעילה ובתפלת מנחה לא התפלל ברכת כהנים בשים שלום כי אם שלום רב ויפה. שכן מצינו במסכת תעניות בג' פרקים כהנים נושאים כפיהם כו' ומסקנא דמילתא דלא פרשו ידיהם כהנים בתפלת מנחה משום דשכיחא שכרות ואם נפש אדם לומר מפני מה מתפללין בשאר תעניות בתפלת מנחה ברכת כהנים. אינו דומה זה לזה לפי שבשאר תעניות אין מתפללין תפלת נעילה ובמקום שהיה לנו לומר בתפלת נעילה אומר בתפלת מנחה. אבל יום הכיפורים שמתפללין תפלת נעילה אומ' בתפלת נעילה. וכן נהגו שפורשין כפיהם בתפלת נעילה ולא במנחה. אומר זמן ביום הכיפור לאחר כל נדרי. ויום הכיפורים שחל להיות בשבת אומר בלילי יום הכיפורים ויכלו השמים ומגן אבות עד מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים ומתחיל להתפלל תחנונים וסליחות. ובליל יום הכיפורים רבינו הגדול רבי יצחק ברבי יהודה בכניסתו לא היה מתעטף כל לילה בטלית. אבל בשחרית בעמוד השחר מתעטף כל היום כולו ובמעריב למוצאי יום הכיפורים עד צאתו מבה"כ. וגם רבינו נ"ע היה מתעטף בציצית בט' באב ביום אע"פ שאחרים לא היו מתעטפין משום אבילות. ור' שמואל כהן ור' לוי אף הן מתעטפין כמו כן. וכן ראיתי באישפירא שמתעטפין בט"ב. וכך אמר מורנו הזקן שהיה מנהג רבו כשהיה מפשיט טליתו היה מברך אקב"ו לשמור חקיו ולא נראה בעיני מורנו משום דחוקה לא כתיבא בציצית כדכתיב בתפילין ושמרת את החקה הזאת ובחליצת תפלין חייב לברך לשמור חוקיו. ואני נתן הצעיר רואה שחייב לברך הואיל שסדין הלכה כבית הלל דמחייבין דכתיב את חקותי תשמורו ועוד ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך. בגד רשות אבל טלית של מצוה אתי עשה דחי לא תעשה אלמא חקה כתיבא בציצית כבתפלין. ואם מותר לרחוץ בשלג בשבת או ביום הכיפורים לקנח ידיו ואם אסור. עיין במסכת שבת. אין מרסיקין לא את השלג ולא את הברד: