אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קנה

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קנה

מנהג תשעה באב

אומר במגנצא קדיש בט' באב לאחר שקרא שלישי המפטיר בתורה ביוצר ובחזירתו מניח ספר תורה לארון ומתחיל בקינות ואחר כך תהילה ובא לציון ואתה קדוש ובליל ט' באב כשחל במוצ"ש לא הבדילו כלום כי אם הבדלה בחונן הדעת. אבל במוצאי ט' באב הבדילו על הכוס בלבד בלא בשמים ובלא מאורות. אבל רבינו שלמה היה נוהג בט"ב שחל להיות במו"ש היה מברך בורא מאורי האש בלילה אע"פ שאין מבדילין עד לאחר התענית למוצאי יום ראשון דלמוצאי שבת אין מבדילין שכבר אכלו ושתו מבעוד יום ומיד כשהחשיך חלה התענית ואין יכול להבדיל לפי שאינו יכול לטעום ואין מבדילין אלא על הכוס. וא"ת למה הוא מותר במלאכה כגון הבערה ובישול דמותרת בתשעה באב כגון שהבדיל בתפלה. אבל בשמים אינו צריך לברך. ושאלתי מר' משה בר' יקותיאל ואימתי יברך על האור ועל הבשמים בליל ט"ב כשאין מבדילין על הכוס והשיב אפשר לברך על שתיהם במוצ"ש אע"פ שחכמים אומרים צריך לסדרן על הכוס. ט' באב שחל להיות במוצ"ש או בשבת רבינו הגדול ר' יצחק בר' יהודה ז"ל בין מנחה למעריב בסעודה המפסיק בוצע על שתי כיכרות ומיסב על השלחן כבשאר שבתות והלך נעול לבית הכנסת מפני כבוד השבת וכשאומר ברכו חולץ ויושב לארץ. ומראש חודש עד התענית לא היה אוכל בשר. אבל ר' משה בר' יקותיאל נוהג באישפירא ומקובל מאביו כי בסעודה המפסקת אין מברך על שתי כיכרות ואין אומר נחמינו ולא רצה והחליצנו כי אם מיסב על השולחן. ואמר לי רב סעדיה ג' שבועות שעי"ז בתמוז עד ט' באב הן רחמים כדניאל שהתענה ג' שבועים שצריך להתענות מבשר. כשחל ט"ב להיות בשבת במגנצא במוצ"ש מסיימין קדיש כולו ומתחילין בקינות ואין אומ' ויהי נועם אבל מתחילין בואתה קדוש וכו' ולעולם בט"ב לא נפלו בתחנוני' לא ביוצר ולא (במועדים) [במנחה[ מפני שקרוי מועד שנ' קרא עלי מועד אבל אומר ענינו ולאחר שקורין ס"ת אומר קדיש כמו בב' ובה' ומפטירין אסוף אסיפם ומכניסין ס"ת לארון וקורין על מגדל עץ כמו בשאר ימים ולא בידים. ומתחילין בקינות ואח"כ תהלה ואין אומר למנצח אלא ובא לציון ואתה קדוש כו' ואין אומר ואני זאת בריתי לא ביום ולא בלילה ולא אמרו צדקתך במנחה בשבת כשחל תענית ט"ב להיות בא' בשבת והתפללו ענינו ביוצר ומנחה ואמרו נחם בבונה ירושלם במנחה בלבד ובשאר ימות השנה שאינו מוצאי שבת בלילי ט' באב בין בערבית בין בשחרית אומר ובא לציון ואתה קדוש ואין אומר ואני זאת בריתי לא ביום ולא בלילה. ושבת של חזון ישעיהו לא החליפו כסות אלא כתונת לבדה לבשו. אבל ר' יוסף ויתר העם החליפו חלוקים. ושמעתי שהיה רבי משה נוהג כל ימיו שלא אכל בשר במוצאי תשטה באב. ועוד יש בני אדם שמתענין שני ימים תשיעי ועשירי יום ולילה בלי פיסוק ויש שמתענין עד בוקר ובלילה אין אוכלין כי ראייה בתלמוד ירושלמי. ושמעתי על רבינו יצחק ברבי משה שלא היה רוחץ מי"ז בתמוז עד ט"ב בתוכה. [בשבת] בסעודה המפסקת אין אוכלין בשר כל עיקר כי אם בצים ופירות ויושבין על השולחן משום כבוד שבת. אבל בשאר ימות החול אפי' בצים ופירות אין אוכלין כי אם לחם צר ומים לחץ ויושב כאבל בין תנור לכירים. ונוהגין צדקתך לומר במנחה והיה פליאה בעיני שעשו כך ואין להרהר אחריהם כי כולו מחמדים. וכשבאים לבית הכנסת וקצת הרבנים המשמרים משום כבוד שבת נכנסין במנעליה' ושליח צבור לעולם יורד כשהוא יחף לומר ברכו משום טירוף ושאר כל העם חולצין לאחר ברכו שאין מקבלין אבילות משום כבוד שבת וכשמתפללין מקדישין בשילום קדיש לאחר תפילתם ואינם אומרי' ויהי נועם. אבל מתחילין איכה ישבה לאלתר כאבלים ולאחר השלמת איכה אומר ואתה קדוש בתוכה. אין אומרים ובא לציון אלא ואתה קדוש וגם עתה כמו כן. אבל אם חל בשאר ימות החול אומר בלילה ובא לציון כמו במגנצא. אבל ר' אליקים חולק ואומר שצריך לומר ובא לציון בליל ט"ב בין במוצ"ש ובין בחול משום דלאחר קינות צריך לומר ולבקש להביא משיח בימינו במהרה להוציאנו מאבלות. ולאחר סדר קדושה אינם משלימין קדיש תתקבל צלותהון. אבל קודם קינות משלימין וכן בשחרית כמו כן לאחר קינות אינן משלימין קדיש. וטעמו של דבר גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי שסתם באותו היום תפלתנו מרוב אבלות שנ' אל תאיצו לנחמנו. ואין נופלין לתחינה ואין אומרים ארך אפים לא בחמישי בשבת. ומקדישין בבוקר לאחר קריאת ספר תורה לפי שאין לך כל דבור בתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעים לפיכך צריך להקדיש על אותו השם ולפי שאין יכול להקדיש עכשיו לאלתר כשאר מנחה בשבת שלאלתר לאחר חזיר' ספר תורה מקדישים בלא שום פיסוק בנתיים לא תחלה ולא שום דבר כשעומדין להתפלל. אבל עכשיו שאין אומרים קדיש אלא לאחר קינות וסדר קדושה להכי אומר קדושה אחר פסוקין לאלתר ולאחר סיים קינות בשחרית אומר ובא לציון ולא למנצח ואני זאת למנצח משום דקרוי מועד ואני זאת כמו כן אין אומר לפי שאנו אומרי' באותו יום קינות ומסתבר' לא ימושו מפיך קינות. לכן אין אומר. ולערב אין נופלים בתחנונים כי אם מתפללים ענינו ונחם ה' אלהינו ומבדילין על הכוס המבדיל ולא יותר בבית הכנסת. ושאלתי אני יקר אם צריך להזכיר ענינו בתפלת ערבית בליל ראשון כשקיבלו התענית והשיבו אין צריך לפי שאין קרוי תענית אלא לן בתענית ועדיין לא לן ושליח צבור בליל ט"ב אינו מגביה קולו אפי' במוצ"ש כשחל ת"ב להיות בא' בשבת או בשבת ולמחר אינן מגביהין קול לומר פסוק כי אם בלחש כאבלים. אבל יש מן הרבנים שחולקין בדבר שמצריכין לומר לאחר תהלה בשחרית למנצח ואומר תתקבל צלותהון וטעם שלהן שעיקר אבילות אינו נוהג אלא בלילה שנ' קומי רוני בלילה ולא יותר ולמחר קצת היום ככולו. ר' משולם אין מזמן בשבת בליל ט' באב אלא בדד ישב ומברך לעצמו וכן רבינו יצחק:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה