אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קנג

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קנג

סימן קנב

שאלתי את פי מורה צדק על חדשי דעיבורין שאנו עושין מלאין כדגרסינן וכך אנו נוהגין משום ר' לעולם א' [מלא] וא' חסר עד שיודע לך שהוקבע ראש חודש בזמנו דאדר שני לעולם חסר כמשפטו שבט מלא אדר חסר וכשאנו עושין שני אדרים הראשון הסמוך לשבט הוא עיבור לשנה שכן אי אתה קורא את המגילה ולא השמעת השקלים עד אדר השני דקימא לן מצות הנוהגות בשני אינן נוהגות בראשון והלכתא כרבנן דאמר כמה עיבור שנה ל' יום ודינו להיות מכ"ט וחצי כדין המולד הרי ז' חצאי יום שהיו עיבורין מדיחין הקביעות ממקום המולד שעל ידי אחד מלא ואחד חסר היו באין כאחד אבל הן מאחרין הקביעות הרבה לאחר המולד ועוד על מרחשון וכסליו שהמלאין רבין על החסירים ששמעתי אומרים שזהו מנהג והילוך שלנו שלשת ושלשה מחזורין שבעולם בראשון יש ט' מלאים וחמשה חסירים והשאר כסדרן ובשני לך חמשה מלאים וה' מסירים והשאר כסדרן והשלישי כבראשיתו ט' מלאים וה' חסירים נמצא שהמחזור מדחה הקביעות לפניו אותן ארבעה ימים שהמליאין רבים יותר י"ז חצאי יום של עיבורים הרי שבעה ימים וחצי שהקביעות נדחה משום מולדו ואיך יתכן לעולם שיבואו עוד הקביעות והמולד ביום אחד אתמהא. והשיבני ר' יש לך התשצגי"ן של כל שנה ושנה של אחר כסליו חדשי השנה באחד מלא ואחד חסר נמשך המולד ונכנס ביומו של קביעות כדי שיעור של תשצג"י השנה פעמים עד שחי ידותיו של יום פעמים עד חציו עד שלישו עד רביעו ומאחרין המולד ונקדם הקביעות והתשצגי"ן של כולם עושין קרוב לז' ימים הרי איחור זה של מועד על ידי התשצגי"ן עולה לך כנגד איחור הקביעות של מולד מרחשון וכסליו והעיבורין ועל ידי כן משוין זה אחר זה לעולם עד שאין כסדרן זה מזה יותר מזה טוב. שאילו מיקמיה מה ראו לדחות המועדים משום ערבה שלא תארע בשבת ולא הקפידו על שופר ולולב והלא עיקר מצות לולב ביום ראשון כדכתיב בקרא והשאר אינן אלא זכר למקדש. ועוד היכן מצאו בעלי סוד העיבור סמך וסעד בדברי סופרים שהעמידו דבריהם במקום כרת לדחות פסח ושאר מועדים עליה והרי בימי חכמים היתה ערבה בשביעי דוחה שבת כמו לולב בראשון כדמפרש בסוכה והוינן התם אי הכי שאר יומי לידחו גזרה שמא יעבירנו וכו'. עוד פרטנו האידנא נמי לידתו לא ידעינן בקביעא דירחא הלכך אי איקלע מועד דלבטלו ולא לידחי שבת ולא מצינו רמז לומר דלצרכו רבנן לדחות היום ממקומו לא משום לולב בראשון ולא משום ערבה בשביעי כמו שמצינו ביום הכפורים דעברוהו לאלול ידחוהו משום מתייא וירקייא. והשיבנו רבינו על כרחינו אי אפסר שלא נקבע ר"ה בשבת ויבא סוכות נמי בשבת שאם לא כן לכשיבא מולד תשרי בחמישי בי"ח ובו ביום אי אפשר לקובעו מפני הדחיה ולא בששי מפני יום כיפור שיבוא בראשון ולא בשבת לדבריך משום תקנת שופר ולולב ולא בראשון משום תקנת ערבה ונמצא דחוי ד' ימים הללו ד' ימים מה תהא עליהן ובמה ידחו ובמה ימלאו. הואיל ואי אפשר יש לסמוך עליה' מוטב לקובע' וידחה שופר ולולב יום אחד שהרי יש להם תשלומין למחרתם ולא תדחה של שביעי שאין לה תשלומין. וכדאמר התם ערבה בשביעי מאי טעמא דחיא שבת טפי משאר יומי ומשנינן כדי לפרסמ' שהיא מן התורה תורה שבעל פה דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני ועל דבר זה סמכו הראשונים והשגיחו עליה לעשות לה סעד וסייג כך קבלתי מפי מורי הקדוש (ומתוך חיבת העיקר נוהגין הטעם אפרשנו עוד קצר ובאר)* הקפידו רבותי' מסדרי העיבור לדחות ראש השנה משום ערבה ולא דחוהו מחמת עצמו כשהוא בא בשבת ובטל בו שופר ולולב בטל בעיקרו (והחג) בראשון שאם כן לכשיבוא בחמישי בי"ח בו אי אפשר לקובעו מפני דחיית י"ח ולא בששי מפני יום כיפור שיבוא בראשון ולא בשבת לדבריך משום תקנת שופר ולולב ולא בראשון משום תקנת ערבה נמצא דחוי ג' ימים ויותר והשתא קדים ואתי סיהרא כל כך כי ההיא דאמר בערכין אין פוחתים מד' חדשים המעוברים ולא נראה על ח' משום דקדים ואתי סיהרא תלתי יומי ותמה עלמא לפיכך הואיל ואי אפשר סמכו רבותינו על זה ואמרו מוטב לקובעו בשבת וידחה שופר ולולב שהוא מן התורה ולא תדחה ערבה שהיא הלכה למשה מסיני שהרי [בזמן[ שהמקדש קיים עשו לה חיזוק יותר משל תורה כדאמר התם ערבה בשביעית מאי טעמא דחיא שבת טפי משאר יומי ומשנינן כדי לפרסמא שהיא מן התורה שבעל פה דעשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני ומיהו האידנא לא דחייא שבת כדאמר התם לא ידעינן בקיבעא דירחא דחינן מקמיה ותו לא מידי:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה