פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קמ
אשה שלוותה ככר מחברתה קודם לפסח צריכה לפורעה אחר הפסח ואין איסור' משום חמץ שעבר עליו הפסח הואיל ולא היה בשעת הביעור ויש בה משום גזל ולוה ואינו פורע. שהרי שנינו דבי ר' ינאי יזפי פירי מעניים בשביעית קודם זמן הביעור ופרעו להו בשמינית ואמר ר' יוחנן יאות עבדין. לפני הפסח כשטוחנין חטים מצות נוהגין לשלוח שם ישראל אחר החטים עם הנכרי להיות יושב ומשמר דכתיב ושמרתם את המצות בעינן לשם מצה. ואין צריך ישראל לעמוד אלא עד שיטחון כפי מה שהוא לג' המצות של לילה הראשון שהן חובה והן צריכות שימור לשם מצה. ונכרי שהוא טוחן ואין ישראל עומד על גביו מותר. ואפי' ליקח סלתות מן השוק שפיר דמי דאמר מר בציקות של נכרים אדם ממילא כריסו מהן ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והוא שלא הכסיפו פניו. ואין לחוש שמא יערב מחמצו לתוך הקמח הואיל ולאחר כן מרקדין אותה. ואם יש חמץ נפה קולטת: