אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קלז

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קלז

דין שתיית ארבע כוסות

וארבע כוסות הללו מותר לשתות בין כוס של קידוש לכוס של הגדה ובין כוס של הגדה לכוס של ברכת המזון. ואחר מזונו כמה שירצה ישתה בלא ברכה. אבל כיון שבירך אסור לשתות אלא כוס של ברכה או כוס של הלל הגדול. ובעי לברוכי על הגפן בתר כוס א' ג' וד' אבל בתר כוס ב' לא. והיינו טעמא דשלש הללו כל חד וחד מצוה באנפי נפשה היא ואין דעתו לאכול. אבל כוס ב' היכי אפשר לברוכי בתריה והוא כוס של תחלת אכילה ויש לו לאכול ולשתות כל סעודתו ואין בו משום הפסק והלכת' הלל בלילי הפסח אין צריך ברכה דאינו בתורת קריה אלא בתורת שירה. שכך שנינו רבן גמליאל אומר כל מי שלא אמר ג' דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ובסופ' דמילת' אמרינן לפיכך אנו חייבין להודות ולהלל נמצא ששיר והודא' היא לפיכך אם בא אדם לברך לפניו משתקין אותו. ירושלמי תנו רבנן חמישי גומרין עניו את ההלל הגדול דברי ר' טרפון ויש אומרים ה' רועי לא אחסר. ואע"ג דבכל דוכתא לא אשכחן אלא ד' כוסות מ"מ כיון ששנינו בזו המשנה החיצונ' חמש'. כוס חמישית מתקנת רבנן הוא ולא חובה הוא אלא רשות. ומשום הכי לא אדכרו אלא ד' כוסות ומנהג דעלמא כר' טרפון לומר עליו הלל הגדול ופליגין רבנן נמי מהיכן הלל הגדול מהודו עד על נהרות בבל. ומיהו מאן דבעי למימר על כוס חמישי דברי שירות ותשבחות הרשות בידו ובלבד שיאמר בכללן הלל הגדול. מקום שאין יין מצוי אסור לומר שירה על הדבש והשכר. אבל יש תקנה להביא ענבים יבשים קודם לכן וישרה אותן במים ואומר עליו הלל הגדול והודאה ויציאת מצרים. ואם אין לו ענבים יבשים ולא יין ולא צימוקין. סודר הלל והודאה עד חלמיש למעינו מים וחוזר ומברך לאכול מצה וגומר סעודתו ואם אין לו ב' לילות ואחר נזדמן לו יין אין להם תשלומין לעולם לאחר שעברו ליל ט"ו וליל י"ו אין להם תשלומין לעולם:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה