פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן קלה
אלו ירקות שאדם יוצא בהן י"ח בפסח בחזרת בעולשין בתמכא בחרחבינא ובמרו'. יוצאין בהם בין לחים בין יבשים אבל לא שלוקות כו'. חזרת חסא עולשין הינדב"י חרחבינא אצותא דדיקלא יוצאין בהן וכו' לא. שאנו אלא קלח אבל עלין לחים אין יבשים לא והיכא, דליכא שאר ירקות מצוין שם אלא חזרת. אמר רב חסדא מברך ברישא אמרור בורא פרי האדמה [ועל אכילת מרור] ואכיל ולבסוף אכיל החזר' בלא ברכה פי' בלא ברכה מרור. אבל בורא פרי האדמה מברך דאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה) וכן הלכתא. וחרוסא מצוה מאי מצוה זכר לתפוח שנאמ' תחת התפוח עוררתיך. ויש אומרים זכר לתפוח כשהיו נושאים הטיט על צוארם היה טופח הטיט על צוארם ונעשה מוגליא לכך משימין בו מיני פירות שדכו במדוכה. תבלין זכר לתבן ולכך אנו אוכלין הירקות שהם כמין תבן. ור' א"ר יוחנן זכר לטיט והלכך בעי לאקהויי וצריך לעשותו כעין טיט ותניא כוותיה דר' יוחנן תבלין זכר לתבן כגון קנמון וזנגבי"ל שדומין לתבן חרוסת זכר לטיט: