אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קלא

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קלא

סימן קל

הרוצה להפריש חלה מעיסה אומר בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה היא ופי' חלה היא עוגה וחררה ואין שם הפרשה כלל וחלה תרימו תרומה כתיב. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקרא' ותרומה שמה ואין לשנות. ועושה אותו כזית שהפריש דק ופושטו ומחשבו כעין חררה מדקרי ליה קרא חלה ואח"כ משליכו לאור. ואותו כל שהוא שמפריש מן העיס' שורפו באש ואפי' יש שם כהן אין נותנה לו מפני שתרומת חוצה לארץ אסורה לפי שטומאה יוצאה עליו מגופו ומכיון שהוא רואה קרי אסור לאוכלה ואחר כך אם יש שם כהן מפריש כדי מתנה הוגנת בלא ברכה שהרי כבר נפטרה העיסה בהרמה הראשונה ואם יום טוב הוא של פסח ולש עיסה ביום טוב כיצד יעשה שאם מפריש תרומה ומברך עליה אינו יכול לשורפה לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב ואם תאמר שמניחה עד לאחר יום טוב ואח"כ שורפה הרי היא באה לידי חימוץ ועובר עליה בבל יראה ובל ימצא אלא כיצד יעשה יפריש אותה מן העיסה בלא ברכה והוא יעשה אותה כמין עוגה קטנה ויאפה אותה עם שאר העוגות שיעשה מן העיסה ולאחר אפייה יצרף הכל בסל א' העוגו' והתרומה ונראית כאלו הם מחוברות ביחד לפי שהסל מצרפן לחלה ואחר כך יברך להפריש תרומה ויצניענה עד לאחר י"ט כשהיא אפויה ולאחר יום טוב ישרפנה. וא"ת כשהיא בעיסה יברך עליה קודם אפייה ואחר כך יאפה אותה וימתין עד אחר יום טוב וישרוף אותה. אם הי' עושה כך אינו יכול לאפות אותה ביום טוב לאחר שיקרא עליה שם תרומה משום דהויא ליה מלאכה שאינה לצורך הואיל ואינה נאכלת. אבל קודם ברכה יכול לאפות אותה לפי שעדיין היא ראויה לבעל הבית כשאר העיסה ואין כאן אפייה שלא לצורך י"ט. ויש שמפרישה מן העיסה ושורה אותה במים וסבר הוא שלא תחמיץ כדברי בן בתירה דאמר שורה אותה במים ואין הלכה כמותו דאמרינן אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר. ובשאר ימים טובים שאינה של פסח שאין לחוש להן משום חימוץ יברך עליה לאלתר ביום טוב ומפרישה ומשהה אותה כשהיא עיסה עד לאחר י"ט ואח"כ שורף אותה בימות החול ואם נאפית העיסה ושכח ולא הפריש ממנה לא תרומה ולא חלה בין בי"ט בין בחול יבצע מן העוגה לאחר אפייה ומברך כאלו היה מפריש מן העיסה. כך אמר ר' על התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שת חלות כי אם בערב הפסח והיו מברכין על האחת להפריש חלה מן העיסה ועל השנייה להפריש תרומה וביטלתיה מפני שהיא לבטלה שאין ערב פסח חמור משאר ימים. וכבר פסוקה בבכורות אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסור אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו והני מילי באכילה אבל בנגיעה לא אמר אביי הלכך נדה קוצה לה חלה ואכיל לה לכהן קטן שאינו רואה קרי ואי ליכא כהן קטן שקליה ליה בריש עיסה ושדיא ליה בתנורא והדרה ומפרשא לה חלה אחריתי כדי שלא תשכח תורת חלה. ואי משכחינן כהן קטן קא חזינן בבכורות דלא מפרשינן אלא חדא והשנויה בסדר זרעים בחוצה לארץ שתי חלות זהו הטעם כאשר פסקוה האמוראים בבכורות במקום שאין כהן קטן ויש כהן גדול אין מברכין בשנייה. וכן נוהגין בכל מלכותינו שאע"פ שיש כהנים אין מברכין אלא אחת ולשריפה. אין עושין מורסן לעופות בשני ימים טובים הראשונים והאחרונים משום דכתיב לצרכיכ' ולא לצורך אחרים אבל בחולו של מועד שרי. ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי שלא יבא לידי חימוץ הלכך צריך להכניס הסובין בתוך המים מרותחין כשהן בכלי על האור וכל שעה ממרס הסובין לתוך המים ובענין זה מותר אבל יזהר שלא יערה המים על הסובין בכלי שני פן יחמיץ. שאלו את ר"י ישראל ונכרי שהיה להם תנור בשותפות מהו לומר טול אתה שבוע של פסח ואני אטול לאחר כך כנגדן ולאפות ואמר ר' כך יכול לעשות מתנה ישראל עמו קודם הפסח ונוטל הימנו דמים מאותו שבוע אינו דומה לישראל ונכרי שיש להם שדה בשותפות לא יאמר טול חלקך בשבת ואני אטול חלקי בחול לפי שכל הטורח שטורחין בשדה לאמצע הוא וכשזה טורח בשבת נראה כאלו טורח בשביל ישראל. אבל כאן כיון שנתן דמים בתחלה מותר. וכן ישראל שרגיל לקבל ככרו' מנכרי' מעבדים לו או מאוהבים לו והן למס לו בשבוע של פסח אינו מקבל אבל לאחר הפסח מקבל מאותו שבוע עצמו. בלילי שני ימים טובים של פסח אינו אומר קידוש על היין בבהכ"נ שהקידוש אחד מארבעה כוסות ולפיכך אין מקדשין שהרי אין כאן שום אדם שיהא צריך לצאת ידי חובתו מפני שאין לך עני מישראל הפוחת מד' כוסות. ואין דומה זה לאומר הגדה ב' לילות של פסח בשנים או בשלשה בתים שהוא גומר ועוש' כל הענין כסדר. ור' לא מצא חסא בפסח והביא עיקר שלו (אפרק) והם שנויים בפ' ערב פסחים ומברכין עליהן על אכילת מרור. ומה שמברכין על שאר ירקות בורא פרי האדמה לפי שאין יכול לטעום מן המרור בלא ברכה וברכת המרור אין זו ברכה של ירקות אלא ברכת המצוה ולפיכך אינו מברך על אכילת מרור ובורא פרי האדמה על המרור בלבד דאין עושין מצות חבילות חבילות:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה