אור ברסלב
פרדס הגדול סימן קכז

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן קכז

סימן קכו

דין שימור מצה ומתבעי להו לכלהו מצה המשומרת לשום מצה מחיטי דמנטרן דלא ליפול עלייהו מיא. וכשטוחנין מצה של מצוה נוהגין לשלוח אחר הרחיים של נכרי שלוחין להיות יושב ומשמר כדכתיב ושמרתם את המצות בעינן שימור לשם מצה. ואין ישראל צריך לעמוד אלא עד שיטחון כפי מה שצריך לג' מצות של לילה הראשונה והן חובה והן צריכין שימור לשם מצה אבל השאר א"צ שימור ונכרי שהוא טוחן ואין ישראל עומד ע"ג אפי' סלתות מן השוק ש"ד וכ"ש הכא דתבואה של ישראל דאמר מר הקמחין והסלתות של נכרים אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה והוא שלא הכסיפו פניו לבצקות של נכרים ואין לחוש שמא יערב חמיצתן תוך הקמח הואיל ולאחר כן מנהג העולם שמרקדין אותו בנפה שאם יש שם חמץ נפה קולטתו. והתרנגולין שנתבשלו בקדר' ונמצאת גרעין חטה אפי' בהנאה אסור שחמץ בפסח במשהו בשר שרוי במים בפסח ונמצאת במים גרעינה של חטה מותר אע"ג דכל איסורין בשאר ימות השנה אסורין בנ"ט או בכזית או בס' וחמץ בפסח במשהו כה"ג דשרוי במים ואינה מבוקעת והיא צוננת אינה מחמצת אבל אם היא מבוקעת ודאי מחמצת וראיה לדבר שאין לותתין חטים בפסח. ובשר שנמלח בכלי מנוקב בפסח וקודם שנתבשל נמצאת חטה אחת באחת מן החתיכות בין בעליונה בין בתחתונה אינה אסורה אלא אותה שהחטה עליה בלבד ועליונה שנוגעת בחטה והשאר מותרות ואותן שנגעו בה אין להם התר אפי' לאחר הפסח אלא יבערם מיד. החטים שנשרו במים בפסח אינן אסורין אא"כ התבקעו. ומבעי ליה למנטר הני חטי דפסחא דלא לנפול עלייהו מיא בתלוש ואפי' טל בלילה. ומבעי לי' למנטר משעת קצירה ולשווינהו בבית מכוסה במקום צנוע דלא ליגעו בהו מיא וטלא וזהו דרך שמירתן דאמר קרא ושמרתם את המצות ושימור מעיקרא משמע דאמר להו רבא להנהו דמהפכי כי הפכיתו הפכיתו לשם מצה. ובעל נפש שמתענ' את בשרו ומתרחק מן העבירה לא ילתות חטים בפסח אפי' חטים דשרירן וקשים. והאידנא אין אנו בקיאין ללתות ולא שרי למלתת. ואי לית ליה כולה סעודתה מההיא מצה דמנטר אכיל ליה כוליה משאר מצות ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה מההיא מצה דמנטר. ומיתבעי למעבד שתי מצות לתרתי לילי. ובצקות של נכרים דאמרינן אדם ממלא כריסו מהם ה"מ היכא דישראל עומד על הנכרי הלש או על הנכרית מתחלה ועד סוף ומסייע' ועביד שמירה מעלי' אי נמי [אף] על גב [דלא] מסייע ש"ד אבל צריך שיאכל כזית מצה באחרונ'. מי שפירש בים בקרוב לפסח ילוש ויאפה בענין שיוכל לעשות בשימור ואל יתבטל מאכילת מצה. כל הכלים של חמץ שמשתמש בהם בצונן מותר להשתמש בהם מצה בצונן חוץ מבית שאור שחימוצה קשה ובית חרוס' שנשתמש בה כל השנה כעין חרוסת שנותנין בו מורייש או חרדל וטובלין בו פיתן הואיל וחימוצו קשה אסור. ובשעת הדחק מותר ליקח קמח מן השוק ויוצא בו י"ח אבל מאן דאפשר לי' לא דבעינן ושמרתם. וחלב שחלבו בכלי נקי וכן בשר שנמלח בכלי נקי וכן גבינה שנקפית בכלי נקי ושמרה מחמץ מותר לאכול בפסח ואם לאו אסור. וכלים של גמי או של קנים או של זמורה או של נסרים שנשתמש בהם חמץ אין צריכין הגעלה אלא שוטפן בצונן ומניח בהם מצה ואינו חושש ואלו דברים שאדם יוצא בהם בפסח בחטים בשעורים בשיבולת שועל ושיפון ויוצאין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתן. כוסמין מין חטים שיבולת שועל שיבולי דתעלי. וסימן של אלו חמשה המינין הגרגיר שלהם יש בו קצת צדייה כגרגיר החטה שישבה צדייה:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה