פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן צה
כל תכשיטי אשה והטבעות מותרין בשבת ואסור להוליכן קמיעות מותרין להוליכן וכל מכה מותר להשי' בה רפואה ואפי' א"צ חתיכת בגד. ואסור לכפול בשבת אם יש לו אחרים להחליף ואם אין לו להחליף מותר הקערות וכלי עץ וכלי חרס המשמשים בהם באכילה מותר לרחוץ אותם עד המנחה בלבד אבל כלי שתייה מותר לרחוץ כל היום כולו מפני שאין קבע לשתייה ואם שכח פת בתנור ואין לו מה יאכל יוציא ממנו מזון שלש סעודות ומותר וכל מיני עשבים שהן לצורך אכילה שוחק' במכתש וסוחט' ומותר. וחרדל אסור לשוחקו בשבת וכן השומים והשחליי' אסור אבל פלפל וקנמון וקנה וקושט מותר לשוחק' בשבת ובלבד שישנה מעט ולעשות קונדיטון מותר ולא יעבירו בבגד אלא בנפה או בכברה או בכפיפה מצרית שהיא כמו רשת שלא יבוא לידי סחיטה. ולרוץ לדבר מצוה או לדבר הלכה מותר. וספינה שנכנסה קודם שבת בתוך התחום אלפים אמה קרוב לעיר מותר לצאת ממנה בשבת על הכבש שעושין המלחים לצאת בו וכן אם נמשכה הספינה לארץ. אבל להוציא ממנו כל שהוא אסור וכן אם לא נכנסה בתוך התחום חשיכה אסור לצאת ממנה בין נמשכה ובין לא נמשכה כל הערב. ואסור למלאות מים מן הים אלא בכלי קערה שהיא ד' על ד' טפחים ומותר להשליך בים קליפים ועצמות ואם מביאין והנכרים מים מותר לשתות מהם. כל מיני פירות ועשבים שהביא נכרי לישראל או שהביאו לעצמן ויש מאותו המין מחובר לקרקע אסור לאכול מהם בין בשבת בין בי"ט אבל אם עובר זמנו כגון צימוקין וגרוגרות ועשבים באושים מן שלשה ימים מותר לאכול מהם אם באו מתוך התחום אבל אם הביאום מחוץ לתחום אסור ואם באו לישראל זה מותר לאכול מהן ישראל אחר וכן אם הביאם הנכרי לעצמו מותר לאכול מהם ישראל פת חם מן הנכרי מותר לאכול ממנו ישראל בשבת. ומותר להתחמם במדורה של נכרי ומותר לעשות ליולדת ולחולה כל צרכיהן לשחוט ולבשל ולהדליק להן האש ולהחם להם מים ליולדת בתוך שמנה ימים ולחולה שיש בו סכנה. ואם נפל קיר בשבת על האדם ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת מחללין עליו את השבת. וכן מי שנפל לים או לבור מותר להעלותו אפי' במצודה ולהושיט על פני המים. וכן תינוק שבוכה בתוך הבית שוברין את דלת הבית ומוציאין אותו ומתירין נדרים בשבת. מושכין בהמה בחבל ותולין שק של שעורין להאכילה וכשהיא המרדעת על הבהמה מתיר החבל מתחתיה ונופלת מאיליה. וכשבא בחצירו של נכרי צריך ישראל לקנות מן הנכרי כל רשותו בפרוטה או במעט דבר ומותר לו לצאת ולבוא ולטלטל בלא עירוב ואם החצר ברשות שנים או שלשה נכרים קונה מכולן ומיחד לאלתר לטלטל ולצאת אלפים אמה לכל צד. ואם שכח ולא קנה מן הגוי אסור לטלטל בתוכו ובשבת קונה ממנו בפלפלים או במאכל או בכל דבר חוץ מן כספים ופרוטות והלוקט פירות בשבת בשוגג אסור לאוכלן בשבת עד הערב בכדי שיעשו ואם במזיד לקטן אסורין לו ולאחרים מותרין וכגון פירות שהן על הגג לייבשן אסור לאכול מהם עד שיבשו לפי שהוא מוקצה. מנעל שעל רגליו מקנחו בקיר אבל לא בארץ מפני שמשוה הגומות. אין נוקבין נקב חדש על החבית אבל ישן פותחו בכל דבר ואם נפל הקנה מותר להחזירו במקומו אבל כל מיני פשתן אסור להכניס לאותו החור דאתי לידי סחיטה. ומותר לשאול איש מחבירו ואשה מחבירתה ככרות של לחם או שמן או יין וכל דבר אכילה ושתייה ואם אינו מאמינו מותר להניח לו משכון עד לאחר שבת. ולא יאמר הלוויני או השאילני. ואסור להסתכל במראות של ברזל ושל נחושת ואם קבועה בכותל מותר ושל זכוכית מותר. ומותר לעכב לחבירו ולומר לו עמוד עמי עד הערב ומותר לחשוב חשבונות של מצוה והתינוקות משדכין להשיאה. ובכל דבר מצוה מותר לחשוב ולספר בשבת. מניחין סייף או ברזל על המת בשבת. מת המוטל בחמה מניחין עליו ככר או תינוק ומטלטלו ואסור לעשות חפצו קודם שיבדיל ומאן דלית ליה חמרא אומר המוציא ומבדיל ומותר לנער טליתו בשבת. ומי שאחזו דם מקיזין אותו בשבת מפני הסכנה. משאוי של ישראל מביאו גוי בבית ישראל ומותר מנעלים של עץ מסומרין אסורין ושאינן מסומרין מותרין: