אור ברסלב
פרדס הגדול סימן לא

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן לא

הלכות ספר תורה מספר האורה

הקורא בספר תורה פותח ורואה בס"ת ומי שקורא אוחז בידו ס"ת פתוח ואומר ברכו ועונין ברוך ה' המבורך ואפי' הוא עונה עמהם. וכיון שברך אסור לו להפסיק בדברים עד שיגמור מלקרות. גמר הקורא גולל ממקום שקרא בו ומברך וחותם ועינים אחריו אמן ואפי' הוא עונה אמן אחר עצמו. מנין פרשיות של תורה חמשי' ושלש והן נקראות על הסדר א' בשבתות שאין בהם הפסק' י"ט חוץ מוזאת הברכה שנקראת ביום אחרון של חג. ויש שבתות שקורין ב' סדרים הלכך כל שנה פשוטה שראש השנה בתחלתה בב' בשבת ומרחשון וכסליו שלמים מתחלת מרחשון עד סוף אלול מ"ו שבתות צא מהם שבת א' לפסח ושבת א' לעצרת נשתיירו מ"ד שבתות וג' פרשיות נקראות בתשרי האזינו וזאת הברכה ובראשית ולכך נכפלות ויקהל עם אלה פקודי אשה כי תזריע עם וזאת תהיה אחרי מות עם קדושים בהר סיני עם אם בחוקותי זאת חוקת עם וירא בלק ראשי המטות עם אלה מסעי וכן שנה פשוטה שחל ראש השנה בשני בשבת והם חסרים הרי כאן מ"ו שבתות צא מהם א' לפסח נשתיירו מ"ה שבתות הלכך כלן נכפלות חוץ מחוקת עם בלק וכל שנה פשוטה שחל ר"ה בחמישי בשבת והם שלמים הרי כאן מ"ז שבתות צא מהם שבת אחת לפסח נשתיירו מ"ו שבתות הלכך ח' פרשיות הראשונות נכפלות וכל שנה מעובר' שחל ר"ה להיות בשני בשבת והם שלמים או שחל להיות בשלישי והן כסידרן מתחלת מרחשון עד סוף אלול חמשים ואחד שבתות צא מהם שני שבתות לפסח נשתיירו מ"ו וכן אם חל להיות* והם חסרים הרי נ"א שבתות צא מהם ב' שבתות שבת א' לפסח ועצרת נשתיירו מ"ט שבתות הלכך כלן נפשטות חוץ ממטות ומסעי ואם חל להיות בשבת והם שלמים או בב' בשבת והם חסרים הרי נ' שבתות צא מהם ב' שבתות לפסח ועצרת נשתיירו מ"ח ואין שם כפלה כלל ומה אנו עושים פעמים בשעה שיש שבת בין צום כפור לחג קורין האזינו ושבת שבין ר"ה לכפור קורין וילך משה ומפסיקין אתם נצבים שדינה להיות בשבת א'. ולמה אין מפסיקין ראשי המטות מואלה מסעי טעמא דמילתא שכופלין אלו הב' וחולקין אתם נצבים לפי שאנו צריכין שתהא השנה מושלמת וקללותיה דתניא עזרא ובית דינו תקנו להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ר"ה הלכך עבדינן הכי וכללא דמילתא לא מקדימינן פסח לצו את אהרן בשנה פשוט' ולא עצרת לבמדבר ולא ט"ב קודם לואתחנן ולא ר"ה קודם לאתם נצבים. וזהו הסימן פקדו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו. קללות שבתורת כהנים שהם אמורות בל' רבים ומשה מפי הגבורה אמרן קורא אותו א' ולא ב' ושבמשנה תורה קוראן בין יחיד בין שנים. ולעולם כשחל ראש השנה להיות בב' בשבת או בג' אתם נצבים נחלקת והסימן ב"ג המלך פת וילך. והסימן לפרשיות של פסח. משך תורא. קדש בכספא פסל במדברא. שלח בוכרא. והמפטיר קורא ובחמשה עשר יום לחדש הראשון והוא בפנחס. ומשום ספירת העומר שהוא בשור או כשב או עז משום הכי קרינן ביום ב' של פסח שהוא י"ו בניסן שמביאין בו את העומר וחוזר לפ' החמוש. בעצרת יום א' בחדש הג' ויום ב' כל הבכור והוא בראה אנכי ומפטיר וביום הבכורים. בט"ב כי תוליד בנים ומפטיר אסוף אסיפם בר"ה יום א' וה' פקד את שרה. יום ב' והאלהים נסה את אברהם והמפטיר קורא בחדש השביעי. ואומר זמן על הכוס יום א' בלבד אבל בכל שאר י"ט שהם מסופקים אומר זמן בב' י"ט הראשונים. ביום הכפורים בשחרית אחרי מות ובמנחה בעריות והמפטיר בעשור לחדש בסוכות בשני י"ט הראשונים שור או כשב ומפטיר קורא ובחמשה עשר לחדש בחולו של מועד קורין בפנחס בקרבנות. יום ג' שהוא חולו של מועד כהן קורא ביום השני ולוי קורא ביום השלישי וכן כל הימים וחוזר וקורא ישראל ביום הב' והד' קורא ביום הג' ובן כל הימים כסדר הזה וח' של חג קורין כל הבכור ומפטיר ביום הח' עצרת בשמחת תורה וזאת הברכה והמפטיר ביום הח' בחנוכה ברכת כהנים ביום א' וכל הימים פרשת קרבנות עד סוף. בפורים ויבא עמלק. ע"כ מס' האורה:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה