אור ברסלב
פרדס הגדול סימן יז

פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי

סימן יז

סימן טז

יש מקומות שאין נוהגין ליפול על פניהם משנכנס ניסן לפי ששנינו במגילת תענית מריש ירחא וכו' ולא היא דבטלה מגלת תענית כדאמרי' במס' ר"ה שבת שלפני הפסח נהגו העם לקרותו שבת הגדול ואינם יודעים על מה קורים אותו שבת הגדול משאר שבתות השנה לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה דהכי אמרינן בסדר עולם ומקחו של פסח בעשור לחדש ובשבת שלפני הפסח פחדו ישראל ואמרו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו ואמר להם הקב"ה עתה תראו הפלא אשר אעשה ציוה להיות משערת עד ארבעה עשר והכבשים היו צועקים לפעמים וישמעו מצרים ויכעסו והיו מעיהם נחתכים והיו נדונים ביגונות לבם ולא הזיקו לישראל מאומ' כי כולם נפלו בחולי רע ומר מפני הכעס ועל שנעשו בו נסים לישראל באותו שבת שלפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול שלפני הפסח. וכן נהגו לקרות שבת הגדול מפי רבי נ"ע וכן דרש קצין אחר רבינו יצחק מארץ הגר. טעם אחר לפי שמאחרים העם בשבת שלפני הפסח בבית הכנסת עד שדורשים שם הילכות ביעור חמץ לספר נפלאות גבורות אלהינו איך באו אבותינו במצרים איך הוציאם כתועפות ראם לו קרע לנו את הים לספר ולדרוש בקהל כל אשר עשה מושך הרב'. והעם אינם נפטרים לבתיהם עד שיגמור הכל שאם לא ישמעו מתי ישמעו הרי פסח יבא בשבוע זו של אחר זו השבת שמא עד עתה לא ישמעו אי נמי שמעו ועכשיו הוא העיקר לחזור ולהשכילם ומפני משך זה נראה בעיניהם היום גדול וארוך יותר מדאי מיום אחר ועל כן קראו לשבת זו גדול. כיוצא בדבר אתה אומר צום הגדול צומא רבא לפי שכל היום בבה"כ להתפלל כי נראה כי היום ארוך וגדול ועל כן קראו שמו גדול ורבא. מנהג בני אדם שאינם הולכין לכאן ולכאן כל היום אלא יושבין במקום אחד ואין להם מה לעשות מנהג לומר כמה זה יום גדול:

שנינו במסכת סופרים באחד בניסן הוקם המשכן בשנים עשר בו הקריבו נשיאים קרבנם וכל אחד ואחד עושה יום טוב לפיכך אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין ערב הפסח [והצנועין] בשביל המצה כדי שיכנסו בה בתאוה:

תוכן העניינים

פרדס הגדול

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה