פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן יב
הקורא קללות שבתורת כהנים אינו מפסיק בהם אלא א' קורא את כולם מה טעם לפי שאין אומ' ברכ' על הפורעניות אבל כשהוא מתחיל (מתחיל] בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיי' מסיים בפ' שלאחריהם ואמר ל"ש אלא קללות שבתורת כהנים אבל במשנה תורה פוסק מה טעם הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן והללו בלשון יחיד ומשה מפי עצמו אמרן. לעולם קורין פרשת צו קודם הפסח ופרשת וידבר קודם עצרת ופ' ואתחנן אחר ט"ב בנחמו ופרשת אתם נצבים קודם ר"ה וסימנהון פקד ופסח מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו כל פרשיות של תורה נ"א זולתי האזינו וזאת הברכה. ושבתות שנה פשוטה מ"ה משבת של בראשית ועד ראש השנה ויש פעמים שהם ארבעים ושבעה שבתות בשנה פשוטה זולתי תשרי שלא יתחשב בו אלא אחד בסופן שנקרא בו בשבת בראשית ובשנה מעובר' שבתות מ"ט לא פחות תשרי זולתי לא נחשב אלא א' כמו שאמרנו וזולתי שבתות של מועדות ולפיכך צריך לכפול כדי שיגיעו לנו הסימנין פקד ופסח מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו כדי שתכלה שנה וקללותיה. כל פרשיות שבתורה נ"ג עם האזינו וזאת הברכה ואין אנו קורין מהם בשבתות פשוטות זולתי נ"א כי האזינו וזאת הברכה אחר ר"ה נקרין וסימן פרשיות שנקרא מאחר הסוכות עד ר"ה כ"ה טי"ז משבת שלפני מרחשון ועד הפסח כ"ה פרשיות ומשבת של אחר הפסח עד שבת שלפני שבועות ט' פרשיות ומשבת של אחר שבועות עד שבת של אחר ט' באב י' פרשיות ומשבת של נחמו שהוא אחר ט"ב עד שבת שלפני ראש השנה שבע פרשיות וזהו פירוש כ"ה טי"ז אבל השבתות סימן אחר יש להם וזהו פ"ס פכ"ד השכ"ה פע"ו צע"ט עו"ח צת"ז וזהו פי' פ"ס פכ"ד פשוטה סוכות הרי פ"ס מסוכות לפסח בשנה פשוטה כ"ד שבתות הרי פ"ס פכ"ד השכ"ה אם יבא סוכות יום ה' ויהיו מרחשון וכסליו שלימין הרי ה"ש ויהיו כ"ה וזהו פירוש השכ"ה ולא נצרך לכפול אותה שנה קודם פסח כי יהיו כ"ה פרשיות בכ"ה שבתות פי' פע"ו פסח עצרת ומפסח לעצרת שהוא חג שבועות ששה שבתות ופרשיות תשעה לפיכך נרצה לכפול ג' פרשיות אשה כי תזריע עם זאת תהיה תורת המצורע אחרי מות עם קדושים תהיו בהר סיני עם בחוקותי וזהו פירוש פע"ו. צע"ט עו"ח צת"ז ע' עצרת [צ'] צום נחמו ט' תשעה שבתות מעצרת ועד נחמו ט' שבתות ועשרה פרשיות לכך נכפול פעם אחת בשנה זאת חוקת התורה עם וירא בלק זולתי אם יבוא עצרת ערב שבת יהיו ח' שבתות ונרצה לכפול מעצרת ועד ט' באב זאת חוקת עם וירא בלק ראשי המטות אלה מסעי זה פירוש עו"ח עצרת יום ו' ח' שבתות. צת"ז צ' צום תשעה באב ת' תקיעה (מא') מט' באב ועד תקיעה שהיא ר"ה ז' שבתו' וז' פרשיות ולפיכך לא נכפול מט' באב ועד ר"ה ולעולם לא נשנה שנה פשוט'. אבל בשנה מעוברת סימן וזהו ע"ס פכ"ח ג"ש כ"ט הכ"ט פע"ו עצ"ח עו"ח צת"ז וזה פי' ע"ס ע' עיבור ס' סוכות בשנה מעוברת מסוכות לפסח כ"ח שבתות רק אם יבוא סוכות יום שלישי ויהיו מרחשון וכסליו שלימין יהיו כ"ט שבתות ולא נצטרך לכפול אם יהיה סוכות יום ה' בין שלימין בין חסירין כ"ט שבתות הן ופי' זה בראשון ופרשת האזינו קורין אותה כמו שהיו קורין אותה בנית המקדש וסימן הזי"ו ל"ך כשם שאמרו חכמים במוספי שבת מה היו אומרים אמר רב חנן בר אבא כדרך שהיו חולקין אותה כך חולקין אותה בבית הכנסת וכך אמר רב פלטוי ראש ישיבה הזי"ו לך ה' האזינו עד זכור ימות עולם ומן זכור ימות עולם עד ירכיבהו על במותי ארץ ומן ירכיבהו עד וירא ה' ומן וירא עד לו חכמו ומן לו חכמו עד כי אשא אל שמים ומן כי אשא עד סוף השירה והשביעי קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה הרי הזי"ו לך