פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן ט
אלו הקריאות של ימים טובים. מסורת קריאת התורה בפסח זהו סימנם. משך תורא. קדש בכספא. פסל במדברא. שלח בוכרא. ואע"ג דסימנא הכי הוי מכל מקו' קרינן פסל לך בשבת בחולו של מועד ומתחילין ראה אתה אומר אלי לרבות הקורים עד שבעה כדרב חנן בר אבא דאמר שבת שחל להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קרינן ראה אתה אומר אלי ופסח שחל להיות בחמישי בשבת קורין פ' משכו למחר שור או כשב יום שלישי שהוא ראשון של חול המועד קורין ראה אתה אומר דהיינו פסל לך יום רביעי קורין קדש דהא חוזרין לכסדרן. ומיהו הסדר לקרות קדש אחר שור או כשב או עז וכן היינו עושים אם לא שהפסיק שבת של ח"ה ועכשיו קורין אותה מיד אחר השבת וכן הלכ' בז' [של] פסח קורין ויהי בשלח וכל השיר' עד כי אני ה' רופאך וקטן מתרגם על כל פסוק ופסוק שהיום עברו ישראל את הים ומתרגמינן הפרשה לפרסם הנס ללעוזי לשון ארמי ובכל לשון לאותם שאינם מבינים בלשון הקדש ויכירו וידעו ויבינו שהוא אמת. בו ביום מפטירין בשמואל שירת דוד כולה שיציאת מצרים באמצעיתה עם עקש תתפל זה פרעה ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים אשר שחקתי בהם לפי שכפרו וחזקו לבם אני שחקתי עליהם להכותם ולהסגירם ולזעוק ולא נתתי להם לדעת ולהבין בלבם שיהא קלונם מושכת בכל הדורו'. ביום טוב אחרון של פסח מפטירין בישעיה עוד היום עד גדול בקרבך קדוש ישראל שאף אותו הנס היה שנא' ויצא חוטר מגזע ישי יוסיף ה' שנית ידו עתיד להיות בפסח* נאה להם לישראל לפסוק נדבתם בכל הרגלים בפרשת כל הבכור מתוך שאמור איש כמתנת ידו כך נזרקה מפי האשל רב סגן לוייה: