פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
סימן הער
בשמחת חתן נעלה. אמר רבא תבעוה להנשא ונתפייסה נתרצית צריכה שתשב ז' נקיים קודם חופה שמא מחמת חימוד ראתה דם שדרך אשה לחמוד קודם ימים או עשור ולכולהו אין אנו חוששין אם ראתה דם אם לאו שהרי תטבול קודם בעילת מצוה אבל לשבעת הימים הסמוכים לבעילת מצוה דהיינו ליל א' דחופה אנו חוששין שמא אם תראה בהם דם לא מהנייא לה טבילה דקודם בעילת ז' שהרי צריכה לספור ז' נקיים והלכך לובשת בגדים לבנים כל ז' ימים דקודם חופה ופורשת סדין לבן במטתה ובודקת את עצמה פעם או פעמיים ביום ואם לא שמרה ז' נקיים מליל א' ואילך שמא ביום שלפני החופה ראתה דם מחמת חימוד ודם חימוד טמא הוא. רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חביבא רבינא תבע את בתו של רב חביבא לבנו ונתפייסה אמר להו רבינא לקרובי האשה ליום פל' לכתוב כתובה כי מטא ההוא יומא שקבעו לכתוב כתובה אמר ליה רבינא לנטר מר עד ארבעה אחריני עד יום ד' בשבת אחר מיום ד' זה עד ז' ימים וההוא יום ד' לכתוב הכתובה כדין הבתולות הנישאות ליום ד' אמר ליה רבינא לרב חביבא מאי טעמא נמתין עד ז' ימים אמר ליה רב חביבא לא סבר ליה רב בתמיה' להא דאמר רבא תבעוה להינשא ונתפייסה צריכה להמתין ז' נקיים אמר ליה אימור דאמר רבא בגדולה דשכיחא בה דמים בקטנה מי אמר אמר ליה בפירוש אמר רבא לא שנא גדולה ולא שנא קטנה גדולה מאי טעמא משום דמחמד' קטנה נמי מחמד' פי' שכן דרכה של אשה שרואה דם מחמת חימוד לפיכך צריכה שתשב ז' נקיים קודם יום זה ושמא אתמול ראתה ולא מהנייא לה טבילה דהשתא להבעל לאורתא. או שמא למן היום אשר נתעסק באשה וקיימו דבריהם לא היה ז' ימים עד אותו יום ד' שקבעו עד ארבעה אחריני ותתן דעתה ותשב ז' נקיים ותיבעל ליל א' דחופה כמשפט הבתולות ליכנס בליל א' איעכב רבינא ז' יומי בתר ההוא יומא שהתחיל לשבת ז' נקיים וצריכה טבילה חמורה במים חיים וקודם כניסתם לחופה: