פרדס הגדול· רבי שלמה יצחקי
הלכות ראש השנה
(עיין שאלה זו א"ח בהלכות ר"ה סי' תקצ"ט):
סימן קסו שאלתי אני מנחם יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת במוצאי שבת אם אומ' ותודיענו כשם שמתפללין בשאר ימים טובים שבמוצאי שבת משום דסדר ימים טובים הוא מונה כי היכי דגבי הבדלה סדר הבדלות הוא מונה. ומעין השאילה הזאת שאלו לפני גאון אם אומר בראש השנה ותתן לנו ה' אלהינו את יום הזכרון והשיב צריך לומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון רבותינו כאן וכאן [אין[ אומר זמן בקידוש שני לליל שני של ר"ה לפי שקדושה אחת היא. אבל בארץ רומנים חולקים על זה. כאן וכאן אין אומר אבינו מלכנו בערב שבת דמנחה של ראש השנה וכל שכן בשבת. ואשר שאלתם נבונינו עבור מהו לומר והשיאנו ועבור החילוק שיש בין חכמי מקומכם ח"ו שיהא בדבר זה חילוק שכן אנו נוהגין בתרי מתיבתא מתיבתא בארץ ישראל ונהרדעא שאומר והשיאנו בראש השנה ויום הכיפורים שהלכה (בהודאה) [כירושלמי בהרואה] ששמואל אומר צריך לומר והשיאנו גם חיזוק של ר' הושעיא דאמר והיו לאותות ולמועדים וכן הלכתא ואין לשנות. במגינצא נופלין בתחנונים בערב ר"ה [ואומ'] והשיאנו ה' אלהינו וגו':
סימן קסז וכשאמר על ד' פסוקין של כתובים (שאין) במלכיות זכרונות ושופרות מהיכן אם בשביל שיהו עשרה עשרה והלא מסיים בשל תורה והוא פסוק עשירי והוו להו ג' מתורה ג' מנביאים וג' מכתובים והעשירי מתורה מסיים ואם צריך שיהו עשרה לבד מאותו פסוק של תורה שמסיים הוא וחותם. ולימרו ד' פסוקים מתורה או ארבעה מנביאים וג' מכתובים דהוו עשרה. והשיב כאן מה שאמרת מד' פסוקים של כתובים במלכיות וזכרונות ושופרות דע כי שאו שערים ראשיכם ושאו שערים כחד פסוק דמי והמלכות של פסוקי דכתובים במלכיות וכן בזכרונות אע"פ שתמצא במחזורים כתב זכר לעולם בריתו הדייקנים אומר שהוא יותר והוא רביעי שלא לצורך וכן בשופרות אומר ד' פסוקים של כתובים לפי שאותו פסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם לא נחשב למניין עשר שופרות ואע"פ שאומר אותה בסיום מפני מה * כת' בו שופר בפירוש אלא חצוצרות ואע"פ דגרסינן מסיים בתורה הואיל ולא מצאו קדמונים בתורה פסוק שהוא תוה' מלכות * כללו את זה בכלל ושמוהו בסיום והוא אינו מחשבון: