אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קס

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קס

סימן קנט

ב"ה אונגוואר ד' יתרו תרנ"א לפ"ק. שוכ"ט וישע רב לכבוד ידידי הרב הגאון המפואר כש"ת מו"ה ברוך עקפעלד נ"י אב"ד בטשום יע"א.

יקרתו הגיעני, ואם מעכ"ת נ"י אינו מסכים לבקשת ידי' הצדיק מו"ה ליב רעבענ- וואורצעל נ"י לא אדבר עוד הפעם מזה, ועתה אבוא על קו' פר"מ נ"י על רש"י סנהדרין ט"ו שור סיני בכמה וכו' אם בהמה אם איש וכו' ופרש"י דאיש פשיטא לן דכבר הוקבעו לישראל סנהדראות מיתרו ואילך. וכעין זה בתוס' שם מה נעשה למ"ד דיתרו אחר מ"ת בא, ועכ"פ אף למאן דבא קודם מ"ת הפרשה לא נאמרה אלא עד אחר מ"ת והביא התוס' ע"ז כ"ד. וכן ברש"י על חומש ויהי ממחרת יוה"כ וכו' ע"ש.

ולולא פרש"י ותוס' על הגמ' בעצמה יש לתרץ דהאיבעיא אליבא דר"נ משום רבה בר אבוה סנהדרין נ"ו ע"ב ל"ב אלא לעדה וכו' ופרש"י וכן נצטווי ישראל במרה להיות דנין בסנהדרין של כ"ג וכו' ע"ש, וא"כ בסיני כבר הי' לישראל סנהדרין של כ"ג, אך הקרא דהשור וגם בעליו יומת לא נאמר עד מ"ת, וע"כ איבעיא להו שור סיני בכמה, דבאיש פשיטא דבעינן כ"ג, ואם רש"י ותוס' לא פירשו ככה הגמ' נראה לפי דהגמ' דשם כ"ו מסיק אלא אמר רבא האי תנא תנא דבי' מנשיא הוא ע"ש, ולפ"ז לדידן דס"ל דב"נ נצטוה על הדינין לא הוסיפו במרה דינין, וע"כ פי' מיתרו ואילך, דמהיכן נחזיק דהי' להם לישראל סנהדרין, אבל באמת יש לדקדק דהי' להם לישראל סנהדרין גם קודם עצת יתרו דכך אמר נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך, ואיתא במכילתא אתה זה משה גם אתה זה אהרן נדב ואביהו גם העם זה ע' זקנים וברש"י בחומש זה אהרן וחור וזקנים ע"ש, מזה נראה דהי' להם סנהדרין של ע"א טרם עצת יתרו ועצת יתרו היתה להרבות בסנהדראות וכפי' הרמב"ן איש על מקומו יבוא בשלום, במחנה שהוא שם ע"ש, ובאמת לדינא פסק הרמב"ם הא דבעינן בכל עיר ועיר וכו' בא"י אבל בחו"ל לא, ואם בכל פלך ופלך שייך בחו"ל תלוי בחילוף גרסאות עיין ברמב"ם סנהדרין פ"א ה"ב, וא"כ במדבר די מדינא בסנהדרין אחד, רק מעצה טובה היתה להרבות בסנהדראות ואם הי' להם לישראל סנהדרין א' קודם מ"ת, אם לא ס"ל כר"נ אמר רבה בר אבוה דעדה וכו' הוסיפו במרה ע"ז יש לדון.

הנה הרמב"ם פסק בפ"ט מה' מלכים דב"נ מצווים להושיב דיינים שופטים בכל פלך ופלך ע"ש הי"ד, ואף דמדין ב"נ די בדיין אחד וכדאי' בסנהדרין דף נ"ז ע"ב אשכח ר"י ב"א דהוי כתיב באגדתא דבי רב ב"נ נהרג בדיין אחד וכו' וכן פסק הרמב"ם שם פ"ט הי"ד, מ"מ ברור בעיני אם הב"נ תקנו בתי דינין וסנהדראות בכ"ג לדון נפשות אין בכח דיין אחד לדון ולחייב נפשות, כיון דעליהם להושיב דיינין, והם לא השיבו אלא בתנאי שידונו כ"ג נפשות - עוד יש חילוק בין מרע"ה ליתרו. מרע"ה שאמר מפי הגבורה לא הי' באפשרי לומר מפי הגבורה דין סנהדרין עד מ"ת. אבל יתרו אף דעצתו נאמרה לאחר מ"ת להרבות בסנהדראות. מ"מ תקנתו להושיב סנהדראות של כ"ג יוכל להיות הרבה שנים מקודם. וכיון דב"נ מחוייבים להושיב דיינים ותיקן להם שיושיבו כ"ג אין בכח לדון נפשות רק כ"ג כמ"ש, וזה יכול להיות שקיבל מרע"ה וישראל עליהם התקנה הטובה מקודם. ושפיר פרש"י דבאיש פשיטא וכו' וכדדייקינן בדברי רש"י נמצא שלא פי' מעצת יתרו ואילך, אלא מיתרו ואילך וכוונתו מעת היותו כהן מדין ושר שלהם, כ"ז לתרץ לחומר הקו'. הדוש"ת אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה.

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה