אור ברסלב
פקודת אלעזר סימן קמא

פקודת אלעזר· רבי אליעזר לעוו

סימן קמא

סימן קמ

ב"ה אונגוואר ב' שופטים ער"ח אלול תרנ"ב לפ"ק. שוכ"ט לכבוד ידידי מחו' הרב המאוה"ג החריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה יחזקאל בנעט נ"י אב"ד בווראהל יע"א.

אחדש"ה יקרתו בענין השאלה שבאה לפני מעכ"ת נ"י הגיעני ואשיב בלי איחור לעשות רצונו, וז"ל השאלה איש אחד ארס אשה ובחקרי עליו הוגד הוגד לי כי האשה שלקח עזבה אותו תחת החופה וברחה משם כי משוגעת היתה והנה הביא כתב הגאב"ד דשאמקוט כי האשה היתה אצלו וראה שאינה יודעת מענין גיטין וקדושין וקרוב שהיתה שוטה קודם החתונה ג"כ, ואביה אמר כי קודם החתונה קוה תמיד פן כשתהי' לאיש תתרפאה והבעל טוען כשאמר הראמק"ל הושיטה אצבעה והטבעת נפל לארץ כי ברחת ולא הגיעה לידה וגם ע"א העד כן והדבר קודם ט"ו שנה, ואין להשיג עדים עתה על ענין הקדושין ועתה קידש הנ"ל אריסתו השניה מה דינו של איש הזה, ומעכ"ת נ"י הציב סניפים ההיתר, דאף אם נחזיק שהגיעה הטבעת לידה הוי כזרקה הטבעת לפניו לים או הפילתה לארץ וכדאי' באה"ע סימן כ' דאינו מקודשת, וגם בריחתה הוי כהפילתה על הארץ, אבל מסופק אם הבריחה לא היתה מצד שגעונה ואינה כהפילתה וא"כ ממנ"פ אינה מקודשת דהוי' שוטה, ואין לומר דאח"כ נשתטית כיון דבשעה אחת לא היתה שוטה ואי"ל חזקה כנגד זה הוי חזקה דהשתא וכדאי' בטו"ז יו"ד סימן שצ"ז באם כבר מת ע"ש וגם י"ל חסור ואתאי כמו גבי מקוה עכת"ד.

הנה הש"ך בנה"כ השיג על הטו"ז הנ"ל וכן לענין שוחט השיג בנה"כ שם סימן א' וכן פסקו האחרונים בנטל קבלה בפהס"מ מכשירין הכל למפרע, וא"כ אין בידינו משום זה להתיר – גם מ"ש מעכ"ת נ"י דהוי כהפילתה על הארץ, לדעתי אין הדמיון עולה יפה דכיון שנכנסו תחת החופה כניסתה תחת החופה המכונת לקדושין וכנשואין הוי כאלו אמרה קדשוני בטרם אמירתו הראמק"ל ועיין בזה באה"ע בסימן מ"ב באמרה בתחילה קדשוני אף שנערה הקדושין ובגדי' תכד"ד מקודשת ע"כ וא"כ באם הגיעה הטבעת לידה אף בהפילתו לפניו מקדושת ודאי, אבל גם בנפלה הטבעת קודם שהגיעה לידה לארץ יש לעיין טובא דעיין בב"ש סימן מ"ב ובסי' ל' בח"מ ובב"ש, דאם יש ריצוי על הקדושין גם בזרק לה הקדושין מבלי שגלתה רצונה בכך מקדושת וא"כ בנפלה הטבעת לא גרע מזרק הטבעת ועיין בב"ש שם שהביא הריב"ש דבהכנ"ס מקרי סמטא משום דרגילין לקדש שם וב"ה השיג ע"ז, ועיין בב"ש דס"ל לענין קדושין הוי סמטא אך קושיתו. דאה לענין מציאה אינה קונה למה יקנה לענין קדושין ועיין באבני מלואים שמחלק בין קדושין לדבר חולין ע"ש ועכ"פ נראה דדין בהכנ"ס כדין סמטא או כחצר של שניהם, והן החופה שאנחנו נוהגין בו ביריעה על גבה כלונסאות בלי ספק דינה כחצר של שניהם ובזרק קדושין בחצר של שניהם כדאי' בסי' ל' הוי ספק מקודשת וא"כ ממנ"פ אם הגיעה הטבעת לידה ודאי מקודשת ואם לא הגיע לידה הוי ספק מקודשת.

אבל דבר זה צ"ע די"ל דבזרק כיון דכיון לזריקה מהני משא"כ כאן דכיון לתת לתוך ידה ונפל י"ל דלקדושין כאלה לא נחית גם י"ל בנפל תחת החופה, כיון דבנתינתה לידה הוי ודאי קדושין ובנפילה הוי ספק אין רצונו רק בודאי קדושין ולא בס', ודמי לזה מה דאי' בנדרים י"ח לא מעייל אינש נפשיה לספיקא, אבל עיין בר"ן בענין נתן הוא ואמרה היא דמחלק בשתקה בין שתיקתו לשתיקתה דבדידיה כיון דאי בעי מנסיב אחריתא נסיב ולא איכפת לי' ע"ש כן הסברא בספק קדושין לא איכפת אם יכניס א"ע בספק ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא, גם בזה אני חוכך להחמיר דהדעת נותנת לאוקים אותה בחזקת שאינה שוטה כיון דהכל יודעין ששוטה אינה מתקדשת ודאי אביה לא הי' מכניסה לקדושין גם חזקה על העדים שעשו כהוגן ואף דיש לחלק בין העדים עשו מעשה או שעמדו רק שם ולא יחד עדים בשעת הקדושין מ"מ קשה להאמין שינוחו לקדש שוטה, וטענת אביה שחשב שיהי' לה רפואה הוא דברי הבל ואין לעשות מהם אף סניף היתר גם הבעל ודאי בדק קודם לכן דחופה נשואין ובריחתה יש לתלות בחזרה או שלא רצתה בעת ההיא רק להתקדש ולא לנשא.

ועתה יש לדון על האיש אם נחזיק שנפלה הטבעת לארץ תחת החופה ונאמר שהוא בגדר ספק קדושין עיין בב"ש סי' א' אחר אלף החמישי בספק אין להחמיר ואף אי נאמר בשאר קדושי ספק אסור לישא אשה שניה משום דכל ידו נאסרת. אבל הכא בנשתטית ודאי בספק קדושין אין להחמיר אבל הספק לנו אם לא הגיעה הטבעת לידה ואח"כ הפילתו דלפמ"ש הוי קידושין ודאית אבל כפמ"ש מעכ"ת נ"י ע"א העד שלא הגיעה לידה ובנאמנות ע"א לגבי דידיה לענין היתר חרם רגמ"ה, עיין בב"ש סי' מ"ו כתב בנתחזק איסורא אינו נאמן ועיי' בנוב"י מ"ק סי' ל"ג ומה"ב סי' ו' דבדרבנן מהימן. אף די"ל דשם הוי על"ג מ"מ גם הב"ש לא החמיר רק באתחזק איסורא אבל בנידון זה ליכא חזקת איסור כלל דמיד בשעת הקדושין נפל הס' וא"כ ע"א נאמן לגבי דידיה דלא הוי דבר שבערוה, להחזיק רק בספק קדושין וממילא מותר לישא, ואין לומר דיצא שריותא מזה גם לדידה ובדידה הוי דבר שבערוה, זה אינו דנאמר ע"כ מותרת לו משום דנחזיק הקדושין לס' ובדידיה הספק מותר, ולדידה היא עומדת באיסור מצד הספק וא"כ לא נפק מזה חרבה, ולפמ"ש הנני מוכן לצרף א"ע להיתר בתנאי שיסכומו לזה שני גדולי הדור. הדוש"ת אוהנ"פ אלעזר לעוו בהגאון מוהר"ר ירמי' זללה"ה

תוכן העניינים

פקודת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה